|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
סופה כבר כאשר הלכתי לרופאה פגשתי רוחות חזקות שאיימו להפריד ביני לבין הפרחים. בחיוך הקיפה אותי אישה שחיכתה בפתח בית הספר, אז שלא אתן לה את הפרחים? זכיתי בזר חיוכים ומבטים שהרימו אותי עוד מעט לכיוון ההרים. נזכרתי להיכן אני הולך והמשכתי על הקרקע. הרופאים לא ידעו לומר משהו החלטי ואני לא הייתי במצברוח להניח את ראשי על כתפיהם. ידעתי.
ירדתי לים, איזו טעות. רוחות מלוחות איימו לעקור את מעט ריאותיי. הפניתי את גבי לסופה שאיימה לתלוש אותי בחתיכות וראיתי מולי הרים הכי לבנים. כמו ברכב ארבעלארבע, עברתי להליכת ארבע. שתי רגליים שכאילו פוסעות ושתי ידיים שנאחזות בגדרות ועמודים, בכל דבר.
הגעתי הביתה. לפני רגע ירדה אפילה על הרים לבנים. מחר תאיר שמש על הלובן, ותעלה גמבי,
כמו פעם
| |
|