|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
דצמבר 2004
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2004
עוד יומיים לפתע הוא קיים הוא תמיד היה קיים. אבל בשקט. אף פעם לא התלונן. נוכחות שקטה שכזאת.
אני כבר איתו שנים ארוכות. לכל מקום הוא מגיע הרף עין לפניי. הוא אף פעם לא רעד לי. מלחמות ומאבקים והוא לא רעד לי. הפופיק הטוב הזה תמיד היה בשבילי בלי מצמוץ.
והנה השבוע הזה הוא מעט רועד. הגיל כנראה. כי היום הוא ואני נשמע על תוצאות הבדיקה שהייתה.
כי מחר אני מעמיד את מרקו לבחינת הדוקוטוראט. דוקטוראנט הוא כבן הכי יקר של הפרופסור. לפחות שלי. ומגיע המועד, ואתה שולח אותו לעולם. עם כל המטען שרכש בעזרתך. והוא גם הסטודנט הראשון שלי, שעומד לסיים, מאז שחזרתי לחיים. אז כן, הפופיק קצת רועד לי עוד מעט.
מחרתיים מגיע היום בשנה. ה- 15 לחודש. היום בו יש בי מורא ויראה רבים.
כן, אז הוא רועד לי. הפופיק. ואני נושם עמוק. מביט. ומקווה את ועם הקיים בי.
אהבה ו- Care
| |
|