| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2005
רגעים
סיפור מסעי במידבר לוקה בחסר.
פשוט כי הוא לא סיפור.
הוא גם לא עומד להתפתח לכדי סיפור.
כשאני בוחן את חיי.
עולים רגעים.
רגעים יקרים או קשים.
עם העצב או השימחה שכרוכים בהם.
עם ריח וטעם של חיים.
כמו חרוזים הם מפוזרים על שולחן חיי.
לעיתים אני משחק איתם ושוזר אותם לידי שרשרת.
מוסיף את המילים הראויות לייחס חרוז לחרוז ונולד סיפור.
הפעם אני לא מתכוון לעשות את זה.
הפעם אני מספר על רגעים.
רגעים שחוברים לידי הארות המעירים סיפורי עבר.
מעוררים קודים רדומים ליצירת חיים חדשים בי.
יותר ויותר אני נהנה לטעום את הרגע הבודד.
לגלגל אותו על לשוני לפני שהוא מתעכל לו בעת הסייסטה.
כן, כל סיפור הנוסע במידבר הוא סיפור סייסטה שכזה.
אני נח וישן בזמן שהמערכת שלי מעכלת ומייצרת.
בימים אלה, אני מתעורר רענן יותר.
אני גם מופתע מהגילויים.
יש רגעים דומים כלכך.
תאומים של ממש.
ובכל זאת הם מייצרים רקמות שונות.
לזמן יש קוד גנטי שונה ממה שהורגלתי.
אני נהנה מהגילוי המתחדש בי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
