יומני אלפוחרה

ובחלומות כמו בחלומות אווה קילפי* האירה מתוך דמותך.

כך זימרתן לי:

אֵינִי יְכוֹלָה לְהֵרָדֵם.

יָרֵחַ וְעָלָיו גְּבָרִים זוֹרֵחַ לְתוֹךְ חַדְרִי.

שָׁם אָכֵן יֵשׁ דַּי וְהוֹתֵר דְּחוּיִים.

ומתוך אי האפשרות פרצתי בצחוק.

אפילו שהיום ראש חודש,

כמעט וצחקתי מהזיכרון:

אֲנִי צוֹחֵק -

הַיָּרֵחַ מִיָּד יַעֲלֶה

גָּדוֹל וּמָלֵא וְגָדוּשׁ.

אֵין לוֹ מָקוֹם לִפְחָדַי

גַּם לִצְחוֹקִי יִתְמַהּ -

מִפִּנָּתֵךְ,

תּוּכְלִי לְזַהוֹת אֶת הַנֵּר

שֶׁל אֵין שְׁנַת לַיְלָה.

לִרְאוֹת

אֶת אֹרֶךְ הַקּוֹצִים

הַמֻּגְזָם -

אִם תָּבוֹאִי לִרְקֹד הַלַּיְלָה

נוּכַל אֶת הַלֹּעַ לְסַמֵּן

וְאֶת הַמַּדְרֵגוֹת הַלּוּלְיָנִיּוֹת

לְיַשֵּׁר -

כְּמוֹ כּוֹכָב בְּתוֹךְ כּוֹכָב.

ומתוך ההווה דמעתי לא מעט.

לפני שבועיים, בהווה חסר נוּפָרִים ומלא טללים, ראיתי שוב ירח במילואו.

*גַּם הַטֶּבַע אֵינוֹ מַשְׁאִיר בְּרֵרָה.

מִי שֶׁרָאָה אֶת בְּרֵכַת-הַיַּעַר חוֹבֶקֶת עָנָן בְּחֵיקָהּ

וְאֶת הַיָּרֵחַ חָבוּק בֵּין הַנּוּפָרִים

נָתוּן סוֹף כָּל סוֹף לְחַסְדֵי נַפְשׁוֹ.

בקשב, יכולתי לחוש רפרוף פרפרים.

*"הפרפר חוצה את הכביש" בתרגומו של רמי סערי