|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2005
לָנִיפּוּ הנר דולק שוב. כמו כל ט"ו בשבט. 13 שנים של כאב ואתה סותם ולא מפרש. ביום שבו נוטעים תקוות. ביום הזה בחרת לגדוע את עץ חייך.
אני מביט בתמונות שלך הבוקר. כאן אתה נסיך קטן משתעשע באוטו גוֹגוֹ האדום שלך, טופולינו שאביך נטע בחצר. והנה כאן אתה מחבק את עץ השיטה. פה בצד יש תמונה שלך מתגלגל בצחוק פעמוני ילד על השטיח בביתנו. ולמטה סידרת תמונות משירותך הצבאי.
הכל דו מימדי כלכך. שונה מהוויתך שהייתה כולה אהבה וסקרנות לחיים. אתמול כשחשבתי אותך, ראיתי אותך מצחק עם ילדיך שלא היו. מחובק בקלילות על-ידי אישתך שפרצה לדמיוני. מימדי חיים שבחרת שלא לקבל. להותירם ריקים.
בט"ו בשבט לחצת על ההדק פעם אחת. כדור שפילח אותך והמשיך מטרף אותנו במסע בלתי אפשרי. כולנו הצטלקנו והוכאבנו והובכינו בלכתך. ואתה שותק.
שנים על שנים שאלנו, תהינו, בדקנו, תוסכלנו. הבוקר אני מסוגל סופסוף לשחרר אותך מלענות. עתה אני מקבל את בחירתך. לצאת מהמסלול המטורף שהיה מנת חלקך. להפסיק את החיוך שלך. את תנועת התלתלים הקסומה שלך. לנוח.
היה שלום לָני אהוב. מקווה שבמקומך שלך, אתה מחייך. אולי נוטע עצי שיטה שאהבת. אולי מחובק נכון.
אוהב אותך עלם חמודות.
| |
|