יומני אלפוחרה

עדיין אני כאן ממשיך בבנייה.

אירע אשר אירע, ולפני שתימעשרה שנים הבניין שהוא אני התמוטט.

התמוסס לאבנים מתפוררות שהכילו זיכרונות שהיו.

בכל תחומי חיי היו פזורות יכולות שהיו ונגמרו.

נשארתי רק עם המסד וכמו לטאה שאיבדה את זנבה, התחלתי לגדל את עצמי מחדש.

מילה אחר מילה, גוון אחר גוון, יכולת אחר יכולת.

בעזרתם של רבים, לאיטי בניתי את קירות ביתי החדש.

היום אני עדות מהלכת כי הדבר אפשרי.

כי ביסודות האדם טמונה תכנית גנטית אלטרנטיבית לבנייה מחודשת.

גופנית, הדמות המחודשת שלי, לא יכולה להתמודד עם מי שהייתי.

אני יותר חלש ושביר מאשר הייתי פעם.

כמו הזדקנות מהירה... סובלימציה מאז להיום, ללא תחנות מעבר.

אך עדיין, אני מצליח לתפקד ולבטא את ביטוי הקסם: אני חי!

נפשית ומנטלית, דמותי היום, חזקה עשרת מונים מאשר הייתי.

אומנם הגעתי לכאן בדרך חתחתים, לומד ללהטט עם הרבה הישגים ונפילות, אך תמיד עם הפנים קדימה.

עם אמונה וידיעה שהדבר אפשרי!

היום, כאשר אני מביט מהיכן הגעתי, אני נוכח כי יכולותיי התרבו והקשר שלי עם נפשי הוא רב רבדים.

לא ידעתי כי אפשר להכיר את הרוח לעומק רב כלכך, להמריא איתה גבוה כלכך.

ואני שמח שעדיין יש בי את היכולת לשרטט עתיד.

אני מחייך כלפעם מחדש, כאשר ההווה מוצא בי שותף ראוי ליצירה.

ראוי ללהטוט חדש של החיים.

שתימעשרה שנים ואני ממשיך.

ואי אפשר בלי מילה אליכם הקוראים אותי ומלווים אותי בדרך.

חלק לא קטן יש לכם בתמיכה ברגעים שבהם חישבתי להישבר.

ועוד יותר בחיזוקים הנפלאים כאשר ראיתי אור ושימחה.

תודה לכם שוב ושוב ושוב...

חוויאי להטוטן - Bateleur