|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2005
עַפְעַפַּיִךְ וֶרֶד, הוֹ סְתִירָה טְהוֹרָה, עֹנֶג לִהְיוֹת שְׁנָתוֹ שֶׁל אַף-לֹא-אֶחָד תַּחַת כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה עַפְעַפַּיִם.
שירו היפה כלכך של רילקה (בתרגומה של עדה ברודסקי). שנה לפני מותו הוא כתב את השיר, בצוואתו. השיר שחקוק באבן המצבה שעל קיברו.
בֹּקֶר.
בֹּקֶר, וְאַתְּ מְרַפְרֶפֶת בְּעַפְעַפַּיִךְ בִּמְאוֹת עָלֵי כּוֹתֶרֶת הַוְּרָדִים - שֶהִפְרַחְתְּ עָלֵינוּ. בֵּינֵינוּ. בֹּקֶר, וַאֲנִי מְעַפְעֵף. מְנַסֶּה לְתַרְגֵם אֶת רֵיחוֹתַיִךְ. לִטְעָמִים.
בֹּקֶר, וְעַפְעַפַּיִךְ מְקֻשָּׁטוֹת וְרָדִים. מְשׁוֹרְרוֹת לְעַפְעַפַּי וְהַסְּתִירָה נָגוֹזָה. עֵינֵינוּ עֲצוּמוֹת - כְּרוּיוֹת לְרֵיחוֹת וְרָדִים. לָעֹנֶג שֶׁבְּטַעַם עֵינַיִם עֲצוּמוֹת. בֹּקֶר -
| |
|