| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2005
התקדמות
אתמול הצמידו אותי לצרור חיישנים עם מוניטור.
לבחון את המטבוליזם הפנימי שלי.
חדירה פולשנית לרשות-הכי-פרט שלי.
אף אחד לא יכול להקשיב לליבי ללא סטטוסקופּ.
והנה אני מפקיר את גופי ל- 6 שעות, פעמיים ביום.
מחצית היממה פולשת אל גופי.
כמה חששתי מהפלישה המתוכננת הזו.
חששתי מהעומסים.
הפיזי והריגשי.
יום ומחצה עברו.
מחצית הדרך.
ואני יכול לכוחות הפלישה.
היום אני מביט ורואה.
עברתי דרך.
המראה הפנימית שלי מצביעה על התקדמות רבה.
הִנֵּה!
הפלישה רק מעמיקה את חיוכיי.
מדגישה את יכולותיי.
היא לא מצליחה להציפני.
אין כלל חשש לטביעה.
למדתי להיות צוללן מקצועי בּרִגְשֵׁי גופי.
הִתְקַדְּמוּת / רילקה (בתרגומה של עדה ברודסקי)
וְשׁוּב חַיַי הָעֲמֻקִּים הוֹסִיפוּ סְאוֹן,
כְּמוֹ חוֹפֵיהֶם עַכְשָׁו הֵם רְחָבִים יוֹתֵר.
לִי הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים קְרוֹבִים מִיּוֹם לְיוֹם,
וְהַמַּרְאוֹת כֻּלָּם לִי מֻבָּטִים יוֹתֵר.
אֲשֶׁר אֵין שֵׁם לוֹ, לִי מֻכָּר עַתָּה:
חוּשַי שֶׁלִּי, כְּמוֹ צִפֳּרִים, יַגִּיעוּ
מִן הָאַלּוֹן עַד מַשְּׁבֵי רָקִיעַ,
וּלְתוֹךְ בְּרֵכוֹת, לְתוֹךְ יוֹמָן הַמְּקֻטָּע,
כַּעֲמֹד עַל גַּב דָּגִים, צוֹלֵל רִגְשִׁי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
