יומני אלפוחרה

בבריסל לא אוהבים איזורים נחשלים באירופה ומרעיפים ליטראות כסף כדי להקטין את הפער בין הדרום העני "כלכך" לבין הצפון העשיר והנאור.  והמנהיגים המקומיים אוהבים את הכסף שזורם לתקציביהם ובונים כיכרות ורמזורים ומחלפים.  אך גם פארקים ססגוניים מאוד עולים מידי כמה שנים.  העירייה מעסיקה אדריכלי נוף ברמה גבוהה שמתכננים פארקים לתפארת המדבר שלנו.  כן, אנחנו האזור המדברי היחידי במערב אירופה.  מדבר מוגדר בין השאר כאיזור בעל פחות מ- 200 מ"מ גשם בשנה.  ובאיזור שלנו יורדים כ- 180 מ"מ או פחות לשנה.  האיזור מזכיר את הנגב המערבי והירוק תלוי במידה רבה בפארקים העירוניים.  כאשר חפצים אנו בעוד ירוק אנו טסים כמטחווי הקשת למדריד או ברצלונה שמציעים כלכך הרבה ירוק ותרבות ואומנויות הבמה.  לא שאין לנו בעירנו הדרומית, אלא ששם המנות גדושות הרבה יותר.  והאומנים מציעים את מרכולתם קודם כל שם.  כאשר חפצים אנו במנה נוספת נרחיק עוד שעתיים ממדריד עד לונדון הגדושה באמת בכל טוב האומנויות ובהמון המון ירוק.  לפעמים אני כלכך צמא למגע סלעי הארץ ולחומה המיוחד ואני מרחיק עד לתלביב ללא הפסקה.

כל זה הקדמתי בכדי לספר על פארק ענק במימון כספי בריסל, שעוצב ונבנה לפני הבחירות הקודמות (קרוב לארבע שנים).  כן, גמכאן הכספים אוהבים לרדת להמונים הרעבים לאיכות חיים לפני הבחירות.  הפארק הוא אותו נחל אכזב שחוצה את העיר שעליו סיפרתי ב"שתי גדות לאמת".  מחלקה הצפוני של העיר ועד לדלתא שנוצרה עם השנים בשפך הנחל לים. הפארק שמור היטב ובשעות הלילה שעריו נסגרים.  מחלקת הגינון דואגת לחדש את הצמחים המדבריים ולנקות ניירות ושקיות פלסטיק שעפים ברוחות הנשאבות אליו.  תמיד יש בפארק רוחות עזות.  אתמול לבשתי מעיל סתיוי כי היה מאוד קריר.  לא יודע כמה ארוך הוא הפארק, אך הוא ארוך מספיק לי, המדדה בקושי על רגליו ונעזר גם בכיסא גלגלים.  כלכך חשבו על אנשים כמוני ועל ילדים רכובים על אופניים, ויצרו שני מסלולים סלולים בלבנים שקל מאוד להתנייע בהם גם עם כיסא גלגלים.

אנאוהב מאוד את הפארק בחילופי עונות.  הצבעים אז עזים וחודרים לנשמה ומשרטטים לי זכרונות תחת העור שלי.  וכך מצאתי את עצמי אתמול בפארק מתגלגל ולסירוגין מקפץ על רגליי הדואבות בפארק.  מה רבה הייתה הפתעתי שראיתי להקות יונים לבנות (Dove) מתעופפות ברחבי הפארק.  יונה לבנה היא זו שתביא לנו את "השלום" והיא זו שמסמלת את האהבה הטהורה.  היום אני יודע מספיק על חיי היונים לדעת שאין קשר בין האמונות האלה ליונה.

מחשבות על המצב בארץ חלפו בראשי עם כל מופע מרהיב של להקות היונים שהתעופפו סביב, כלכך שונות מהפחד והשנאה שפשטו בארץ.   שתי להקות יונים, מאות יונים בכל להקה רובן של יונים לבנות, חצו את שמי הפארק במעוף אקרובטי מרהיב.  דומה מאוד למופע הנהדר של זרזירים.  אלא שזרזירים יכולים להתאגד גם ללהקות של אלפי זרזירים והיונים רק למאות. מחשבה טפשית עברה בי, אולי בכלזאת הם מסוגלים להביא שלום.

רק לרגע, ובמשנהו התעשתי, מתמכר ליופי שממלא אותי. ידעתי שיונים מלהקות כך לחיזוק הקשר ולפני רבייה, אך מעולם לא חזיתי בפלא הזה.  גם במאות, עם השמש השוקעת,  המופע היה מרשים מאוד.  כל להקה נסקה וירדה בשמיניות מסחררות, כמעט ונוגעות אחת בשנייה בסמוך לצמרות העצים, ואז נפרדות למסלול מתרחק שהן בחרו.  הרוח החזקה הכתיבה אותם לשנות ממסלול מעופם והם הגביהו והנמיכו במעוף השמיניות שלהם ללא היגיון, נוגעות לא נוגעות אחת בשנייה, ביופי רב עם אור השקיעה והדקלים שמנפנפים בכפותיהם בקצב הרוח שמכה בהם.

לא יכולתי להסיר את המבט מהמופע המרהיב עד שהן נעלמו עם השקיעה למקומות הלינה שלהן.

זכיתי!

אחרכך היה ממילא קר מאוד ואני מיהרתי לשוב לביתי.