יומני אלפוחרה

מחבל זורע הרג ושופך דם סביב סביב.  והמון נס על נפשו בכדי להינצל.  ובתוך ההמון הנסער והמפוחד הזה יש מי שמזהה מישהו שדומה לערבי, או אפילו מישהו שדובר מילים של שמאלני, רחמנא ליצלן.  והוא זועק "מחבל!", ומכאן ועד ללינץ' הגואל פחדים ומשחרר אלימות, הדרך עלולה להיות קצרה ממה שחשבנו.

צריך לזכור שהמציאות שישראל חווה גורמת להסתה כנגד מחבלים ערבים, או שמאלנים או מישהו שנגד הקו של השלטון.  מישהו שמראהו או התנהגותו דומים לאלה של מחבל, ולכן ראוי ונכון לפגוע בו לפי ראות המתבונן בו.  אולי בישראל הדברים נראים נורמליים כמו חוק "המישוש" שעומד להיוולד בכנסת, וכמו כל הסיבות שבעולם שמצדיקות את האצבע הקלה על ההדק "המנטרל", אך מכאן המראה מחריד.

מחריד משום שאני זוכר ישראל אחרת.  ישראל שלא גוזרת למוות מייד את דינו של מי שנראה כמחבל.  אולי הכל מותר כאשר מתקיימת הסתה בדקה התשעים של הבחירות למען הבטחת הניצחון.  מותר בחקיקה ומותר באצבע הלוחצת על ההדק.

האם אתם לא פוחדים להיות בחברה שכזו?

לסיום, כמה מילים על הדקדוק העברי.  העברית מטה את פעליה בבניינים.   "פוחד" שהוא בבניין קל, המתאפיין בעשייה.  "מפחד" שהוא בבניין פיעל, המתאפיין בחיזוק והמשכה של פעולת בניין קל.  ו"מתפחד" שהוא בבניין התפעל, שבו פעולת בניין פיעל חוזרת לעושה הפעולה. הצורה "מתפחד" לא נפוצה היום, אך הייתה בשימוש אצל חז"ל ובכתובים דתיים כמו אצל רבי נחמן מברסלב.  נראה לי שהתחושות שפקדו את ההמון האלים בבארשבע היו מסוג "התפחדות", שבדומה למשוב חיובי מגבירה את עצמה עד להתפרצות הבלתי נמנעת.  מה שמצביע אצלי לסכנה הגדולה שבזרעי הסתה.  אתה אף פעם לא יודע איזה צמח מרושע ומרעיל ייצא מהם.

סליחה על המילים שכתבתי.

אלה לא מילים רגילות שיוצאות מהמקלדת שלי, אך גם האירועים שמתרחשים בישראל אינם שגרתיים.  יסלחו לי מי מקוראיי שרגיל לפוסטים אחרים.  הם עוד ישובו...

ויותר מתמיד אהבה ו- care

 
אה, כן, אנלאמפסיק לנדנד ליקום.  גם אתם יכולים...