מזה זמן אני כותב פה ושם אמירות על מצבי הרפואי ועל מה שעברתי בחודשים שכמעט ונעדרתי
מכאן. מאז ששבתי, במהלך חודש ושבוע כבר כתבתי 13 פוסטים לעומת 7 פוסטים ב- 18
החודשים שקדמו. חשבתי שהגיע הזמן לספר לכם
על מצבי בצורה מסודרת. לא, איני רופא
ובטוח שאשגה בקטן ובגדול בדיווח הזה. זה
לא פוסט קל לפרסום. הוא חושף את רקמותיי
הכואבות, אך אנחושב שמגיע לאלה שמזדמנים לכאן לעיתים לדעת את מצבי.
אני לוקה בסרטן עצמות (מייאלומה נפוצה) מעל 13 שנים. למיאלומה (אהובתי, זוכרים?) יש כמה פאזות,
והראשונה שבהן היא מצב רדום. עד לפני כשנה
וחצי נמנמה לה הגברת, ואני לא הפרעתי לה בחלומות וְרוּדֵּי העצמות שלה. יש לי חשד, כי בעיות הלב והכליות שלי גרמו לה
להתעורר ולהתמתח, מביטה אל קורבנה בחשק רב. לצערי, אנסובל גם מבעיות אי ספיקת לב כתוצאה מסידרת
דומי לב מלפני כ- 15 שנה, ואי ספיקת כליות
קלה שהלכה והחמירה עם השנים כתוצאה מאי ספיקת הלב. השילוב של שני אלה עם מייאלומה הוא לא
טוב, כי המייאלומה חוגגת ומשקיעה את תאיה
החולים בכליות ומחמירה את בעיית הכליות.
לפני כשנה וחצי עם החמרת איספיקת הכליות וכאבים רבים וחזקים בעצמות, הוחלט
בעקבות בדיקות הדם התקופתיות, להתחיל בטיפולים כמותרפיים לטיפול בסרטן העצמות. הייתה לי תקווה רבה והסכמתי. מה לא אעשה בשביל
להיפטר מהכאבים החזקים בעצמות. הטיפול כלל
זריקות של תרופה ביולוגית פעמיים בשבוע למשך 3 שבועות. בעקבות סדרה כזו עושים 10 ימי מנוחה ובדיקת דם,
ושוב סידרת טיפולים של פעמיים בשבוע למשך 3 שבועות. וכך חוזר חלילה. החוזר חלילה הזה נמשך ונמשך במינונים משתנים
(בדרכלל עולים) לתקופה ארוכה שבמהלכה גם אושפזתי עם איספיקת כליות מסכנת חיים.
לאיטם הזדחלו לחיי סימפטומים נלווים לטיפול שגדלו מסימפטומים לא נוחים עד ל-קשים
מנשוא. ואז לשמחתי הרבה, הסממנים בבדיקות
הדם התחילו להשתפר. אלא שמחיר השיפור היה גדול. לאיטם זחלו לקיומי סממנים
חדשים שהצביעו על בעיות קשות של הספקת דם לגפיים התחתונות שגררו כאבים חזקים בשוקי
הרגליים, עד לאי יכולת ללכת בכלל. כמויות
משככי הכאבים שצרכתי אז היו מבהילות וגרמו לי לחיות בהזיות יותר מאשר במציאות.
אך לא היה זה די צורכי ובאו לי צרות נוספות, בדמות נוירותרפיה בעיקר בכפות
הרגליים, שהצטיינה בכאבים רבים מאוד ובגירוי בלתי נסבל של העור. איבדתי גם מיכולת שיווי המשקל שלי ודיבור שוטף
היה ממני והלאה. פעמים רבות אני מכה את
שפתיי בחיבה על המילה שנתקעה אי שם בלועי וסירבה להגיח לעולם. לא אחת שלחתי מבטים משתאים בטיקים שהיו מנת
גפיי העליונות והתחתונות. די משעשע היה
לצפות בי מנסה לנעול נעל והיא בורחת מאימת הטיק שעוד מעט תחטוף מימין או משמאל
הבועטות. גם צריכת הצלחות והכוסות בבית
עלתה בעקבות מנוסתן ארצה בקול התרסקות חד לאוזן.
כיום, הפרמטרים של הסרטן נמצאים בטווח הבריא, עם חגיגת סימפטומים שכוללים
כאבים בשוקיים ובכפות הרגליים. גם שיווי
המשקל והגמגום המוזר והטיקים לא שוכחים לקחת חלק בחגיגה. אני חי על ריבוי תרופות
שמביאות את הכאבים לידי יכולת לסבול אותם.
שיכחה של לקיחת התרופות גוררת כאבי תופת בלתי נסבלים. זה מצבי ואפילו הצלחתי לתאר אותו ללא שימוש
במילים של רופאים, ובמעט שעשוע.
תבינו, מצבי הנפשי תקין ומצב הרוח שלי גבוה מאוד. למדתי לחיות עם מצב רוחי הטוב בגדה האחת, ובגדה השנייה בנפרד, נמצאים בעיותיי הרפואיות והכאבים. לעיתים מזדנב איזה טרוריסט של כאבים לגדה הטובה שבי ואני נשבר. למזלי, הכוחות שעומדים לי מסייעים לי להרחיק את הטרוריסט ממני ולהשיב את מצב רוחי לאיתנו.
כמובן שאני מייחל לימים טובים יותר, בהם אראה בטוב בשתי גדותיי.
אהבה ו- Care. אל תשכחו!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
