|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מרץ 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2005
גשום שוב אני יושב בחדרי מול ההרים. וההרים אינם היום. הכל גשום ואפור. נראה שהשנה החורף והאביב שילבו אצבעותיהם בריקוד חדש.
מתאימה האפרוריות לקולי המרוסק. לתשישות של גופי החולה.
אך בתוכי שימחה גדולה. של השיבה לחדרי. של המיטה הכי מוכרה לגוף העייף הזה. של אוצרות רבים שזכיתי בהם בביקורי זה. אפילו למדתי לבכות עם ילד בן 4 ולצידי ילדה בת 6. טוב, אז לקח לי איזה 50 שנים לבכות כך. שיעור גדול. חיבוק חדש.
ניזכרתי בקטע שיר: בֵּינֵינוּ רִתֵּךְ תְּחוּשׁוֹת וּמַיִם
הַרְבֵּה מַיִם חִבַּרְנוּ טִפּוֹת עוֹמְסִים גֶּשֶׁר לִשְׁנַיִם
שמח אני מאוד לחזור אליכם חברים טובים. מאוד שמח!! תודה לכלכם, שהייתם איתי בביקורי בארץ. מלווים את יומי ואת קשיי. הרגשתי הכי מחובק ואהוב.
אני מתנצל בפני כל אלה שרצו לפגוש אותי ולא הצלחנו. במיוחד בפניך טליק, שכלכך רצינו וכלכך תיכננו... בפעם הבאה...
| |
|