|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2005
קליפות זרעים נראה כי באביב הכל נטרף בשימחת הצבעים. אי אפשר שלא לנשום מול הריחות שממלאים כל פינה.
יש גם אביב אחר. האביב שפורץ מבפנים. אותם צמחים שנביטתם מלווה בהרבה כאבים. קליפות הזרעים שמקיפות אותי מזכירות לי את מקור היופי הזה. מזרעים רדומים. אולי זרעים שזו להם הפעם הראשונה להתעורר. מקירבי לפחות. כאבי הגדילה הם רבים. אני מקבלם באהבה. ושולח חיבוק לאביב שבחוץ. מהאביב שבי.
האביב שמולי, בצבעיו הבוהקים. משכיח את העצב שממנו הוא בא. ואני רוצה, דווקא כאן, להבין גם בכאביו, לא רק בשלי. ולזכור כי מקורותינו דומים. באים מזמנים נטושים. מכאבי ילדות וגדילה. עתיקים הם מקורות האביב. בי ובו.
לכן חיבוקו יקר לי כלכך. כי הוא מזהה את היופי עם הכאב. את היופי של העצב. אשר מתוכם נפתחים פרחי שימחתי לעולם. כמו שלו.
| |
|