|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2005
לטאה שלי La lagartija (הלטאה)
זוֹחֶלֶת הַלְּטָאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מְגַלָּה כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר. זוֹחֶלֶת לְפֹה. זוֹחֶלֶת לְשָׁם. לוֹמֶדֶת לְאִטָּהּ אֶת נִפְלָאוֹת הָעוֹלָם.
הָאֶבֶן הִיא אֶרֶץ לַלְּטָאוֹת שֶׁיּוֹדְעוֹת, מַה כֵּן וּמַה לֹא. וְכָל הַלְּטָאוֹת יוֹדְעוֹת מִטִּבְעָן הַכֹּל. כָּךְ הוּא עוֹלָם הַלְּטָאוֹת.
כַּמָּה טוֹב לִי לִהְיוֹת לְטָאָה בָּעוֹלָם הַזֶּה.
אבא, תמשיך את ימי הלטאות שלך, כל עוד אתה יכול. כי כך אתה. לטאה מוצלחת שהשלימה אין ספור מעגלים, מכל מיני סוגים. ועוד רבים הדברים לפניך.
בסופו של דבר אין צורך במילים כלל. הלטאות כבר יודעות.
הלטאה שלך
כך כתב לי בני הצעיר (ואני קישטתי בניקוד), בעקבות דבריי על האבן והעשב: לֹא, הֵם לֹא יוֹדְעִים לְדַבֵּר. הָאֶבֶן וְהָעֶשֶׂב גַּם לֹא קוֹפְצִים מִשִּׂמְחָה.
| |
|