| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2005
בת שש עשרה
בת שש עשרה ושכחתי.
היא דבוקה לראשי שש עשרה שנים.
מאחור, אני לא רואה אותה, רק מרגיש.
זיכרון מהלך לאיש שהלך מחיי לפני אחת עשרה שנים.
אבא.
לטוב ולרע עיצבת את נפשי.
הבאת אותי לנטוש חלקים מעצמי בדרך.
יצרת חוט עבה של קשר בינינו.
ואני לא רציתי.
קרעתי וחיברנו שוב.
במאמצים.
כי לא הייתה חלופה לאהבה הזו
שביני לבינך.
הבאנו את בני, את נכדך הבכור למצוות.
יחד העלינו אותו במדרגות האלה של
נערוּת ומצוות.
יחדיו חתכנו בסכין את הצמה שלי.
כדי שאב ובנו יתאימו למופע של סבא בבית התפילה.
ואני התפללתי למקום אחר.
לזמן שונה.
ומשהו בי פקע.
מאז גידלתי צמה חדשה.
חמש שנים חיבקת אותי בעצב.
למזלי הגדול, חיבקתי אותך בחודשים האחרונים.
גם בני הסכים לבוא אל תוך החיבוק שלך.
וברור היה לי שהצמה הזו תלווני הלאה.
לזכור ולא לשכוח אותך.
היום אני מזכיר את הליכתך אבא.
בגעגועים רבים.
ד.א. ראית את המבט של בנבני?
אתה חי במבטו של בנבנבנך.
זיכרך חי ומבורך
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
