| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2005
חלון
גם בימים בהם אני מתנהל בכבדות.
עם מישקולת שחורה ומכבידה מאוד.
גם כאשר בסוף היום אני כבר יורד על ארבע.
גם אז...
אני מביט סביבי ומחפש את המבט שאני יכול להתחבר אליו.
אני לא שוכח את מקומי בעולם.
את אלה שאני יכול ורוצה לסייע להם.
גם אם לפעמים ההכרזה שכבד לי עד מאוד, סוגרת פתחים עבורי.
תמיד סבלתי וניזוקתי מכותרות שכאלה.
יש ואנשים אחרים חווים את מטלותי הרגשיות, דרך הכותרות שהם מכריזים לעולם.
אני למדתי שהעניין לא כדאי לי.
כי אז אני מפסיד לעצמי.
כמובן שאני יכול שלא להכריז על הכבדות שבי.
אך אז אני יוצא מרמה את עצמי.
ואני משתדל. ממש משתדל שלא לרמות את עצמי.
לכן, אני מתנהל בכבדות ובשלומיאליות בעולם הזה.
כך בחרתי וכך נכון לי.
יש מי שמבין ומקבל.
יש מי שדוחה וסוגר.
ואני ממשיך בדרכי, אשר לי היא נכונה.
אז בואו נעשה הסכם.
אני והקרובים לי.
אני והיקרים לליבי.
אני ואתם.
עם כל אחד ואחד בנפרד.
גם כאשר רע לי וכבד לי ואני מרגיש מעוך וסחוט.
גם אז אני פתוח ומוכן להתחלק.
להקשיב לאחר.
להכיל את שימחתו כמו גם את מצוקתו.
תמיד יש חלון ממני לכל מי שמוכן לפתוח חלון אלי.
תמיד.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
