לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2005    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2005

בשפתיים קפוצות


ימים בלי חיוכים הם ללא חיוכים.
אני לא רגיל לימים כאלה.
גם כאשר אני כואב בגוף או ברוח, אני תמיד מחייך.
ולו בכדי להושיב את האגו בפינתו.
כדי שיידע וגם יראה כי שפתיי מחייכות את עיניי.

זה הבוקר השני שאני מתהלך עם שפתיים קפוצות.
כי הלסת התחתונה שלי נישמטה.
התעוררתי אתמול וחשבתי כי הזיקנה קפצה עלי בחסות צללי הלילה.
גיליתי כי שרירי הלסת שלי רפויים ולא נשמעים למערכת האוטומטית של גופי.
אז אימצתי את שפתיי ונעלתי את הלסת במקומה.
אך החיוך נעלם כי השרירים גם נועלים את שפתיי.

ודאי שהתקשרתי לרופא ואצתי לבית החולים.
שם הסבירו לי שזו תופעת לוואי ידועה לאחת התרופות שאני לועס באדיקות,
בכדי לסייע לכבד המתאושש. מצב שעלול להימשך כמה חודשים.

לא לחייך כמה חודשים? צמרמורת חולפת בי.
חיוך הוא רק חיוך.
לסת שמוטה היא רק לסת שמוטה.
מסתבר שגם עקצוץ קטן שכזה מסוגל להכביד את היום.
הוא נולד בקטן בבוקר כהפרעונת, וגדל לכדי סלע מכביד בסיומו של יום.
גם זה שיעור, ואולי שיעור גדול ממה שנראה על פניו.

אז המצב נכון לעכשיו, שאני עוטה מסיכה של נפיחויות וחבורות ושריטות.
ואני חסר חיוך, עם שעות של לסתות קפוצות המייצרות לילה שנודד בין פיסגת כאב אחת לשנייה.

בין לבין, אני יוצא לגיחות קצרות מהבית.
מביט אל העולם מבעד למסיכה שאני עוטה.
מסתכל אל השקיעה ללא חיוך.
העולם נראה שונה, חש אחרת.
כמו מרגל אני בוחן את סביבותיי.
רואה ולא נראה.
אותה שמש, גם הרוח שמלטפת את המסיכה דומה.
האנשים חולפים על פניי.
רק אני לא חולף על פניהם.
אני נועץ את מבטי מבעד למסיכות.
מנסה להריח את מקומי העכשווי וללא הצלחה.

תחושה לא קלה חולפת מתחת למסיכה חסרת החיוך שבי.
ואז, משום מקום כביכול, עולה אותו החיוך הפנימי.
מהמנוע הפנימי שלא מפסיק, ולו לרגע.
זה החיוך שמצעיד אותי קדימה.
שמייצר את הכוח לצעד הבא.
כך, כל יום אני מצליח ללכת ישר עוד צעד אחד.

עם חיוך שפתיים או בלעדיו, אני אחייך את עיניי תמיד!

אני שמח לאהבה וה- care הפנימיים שמתגלים בי בימים שכאלה.
נכתב על ידי , 23/8/2005 11:17  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-26/8/2005 13:16



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)