| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2005
לא עוד ביקור
לא, זה לא עוד ביקור מהארץ.
אומנם הביקור של אחותי מתוכנן כבר מזה חודשים.
ואני הדחקתי שהיא תבוא לבקר.
כי מערכת היחסים שלנו (כמו הרבה אחים אחרים) ידעה עליות ומורדות.
בשנים האחרונות אנו יודעים הכרה והשלמה הדדית.
מקבלים ומוקירים את קיומו של האחד בתוך ולצד השני.
בתקופה האחרונה הבלוג הזה הוא פרוטוקול אישפוז יותר מכל דבר אחר.
חוויתי התמוטטות מערכות די רצינית.
ובהתאם, חשבתי שזה הזמן האחרון שאני צריך את אחותי על ראשי.
בקושי אני מוצא את האנרגיות כדי לטפל בעצמי ובבית.
אך את מועד הביקור לא ניתן לשנות.
גם לא ניסיתי.
ובשדה התעופה, לאחר יום מלא התרגשות-עצבנות-ציפיה, היא הגיעה.
וכשהיא חיבקה אותי ידעתי שאין כמוה, דווקא בזמן כזה.
חיבוק של אחותי הגדולה שווה זהב.
הנוכחות המרגיעה שלה.
המגע שלה, המקרי והמכוון.
והחיבוק הנוסף ועוד אחד.
כולם סידרו בי הרבה דברים.
העניקו לי אנרגיות שספק אם יכולתי לקבל במנה כזו במקום אחר.
אני שמח שלא ניסיתי לשנות את מועד הביקור.
אני שמח שהיא כאן.
איתי.
ןבדרך מופלאה גם אבא ואמא כאן.
אבא ואמא הטובים והעוטפים.
רגוע לי עתה, כפי שלא היה לי שבועות ארוכים.
שלווה טובה.
היום הייתי עטוף באהבה ו- care.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
