|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2005
פוּ כמו בבית על העץ שבניתי בילדותי הרחוקה. אני שוכב מול הסביון ומביט בו. פוּ של אבקת קסם הילדות וכל הלועות נעלמים. פוּ קטן, שהיה מרים את כל סביוני עולמי, כענן זהב סביב ימי הקצרים.
ועתה ליבי זקן. גופי עמל לשמור על צעד שמח. ועדיין פוּ סביוני קיץ עושה לי את זה.
אלא שעתה אני מגיע ליערות שאיני מכיר. עם ריחות מאוד מוכרים. עם זהב שזור בשיערך. עם שדייך המוסכות חום שימחה. עם חיבוקך שמביא ירוק של חיים.
פוּ ואני שם. לעוד רגע...
וברגע הבא, זרעי הסביונים נלקחים עם הרוח. ואני נותר במערומיי.
הגיע הזמן להמשיך. עם כמה זרעים שהספקתי להטמין באבנטי.
שדות מהרהר מול ים עם סביון. רגע לפני הפוּ.
| |
|