| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2005
דרומה מגרנדה
דרומה לגרנדה - סיפרו של ג'ראלד בְּרֶנָאן, הביא אותי לכנות את הבלוג כמקום הנמצא "עוד יותר דרומה מדרומה לגרנדה". על אודות האיש והסופר ניתן לקרוא ברשימות תחת תחנות ומראות. הוא חי בכפר קטן ועני בשם דְיֶיחֶן – YEGEN בלב אלפוחרה. לאחר מותו הוא הפך לאגדה אנגלית ואפילו אגודה הוקמה על שמו. אני משער שמסעות תיירים אנגלים, אשר חפצו להכיר את מחוזות ספריו הם אשר הביאו את גלי ההגירה הבריטית לדרום ספרד. מראה טיפוסי בהרים לראות קבוצה אנגלית בטראק בעקבות פרק זה או אחר מספריו.
כשהגעתי לאלפוחרה כמעט הדבר הראשון שהעניקו לי הוא סיפרו "דרומה מגרנדה". מאז הספר גם הפך לעלילה קולנועית יפה (אשר לא הגיעה לישראל) ושמו של ברנאן נהיה ידוע בספרד של היום. ספריו מהווים בשבילי מדריך תיור וטיול לאלפוחרה ואנדלוסיה של לפני 80 שנה. אין מרתק מאשר לטייל עם מבטו על החיים שהוא פגש. להסתובב בתוך ראשו של אנגלי צעיר, בראשית המאה ה-20, הרואה עולם חדש כצד הלא מוכר של הירח.
אחת החוויות היותר מעניינות שחוויתי בעקבות ספריו, הוא הפרק העוסק בבתי הבושת בעירי. הפרק ניכתב לפני יותר מ- 80 שנה. ברור שבדקתי את המסלול. איך יכול היה הגבר שבי שלא? להפתעתי גיליתי כי חלק מהמקומות עדיין משמשים כבתי בושת. בתי בושת עם מסורת ואגדות...
ולמה אני נזכר בו עתה?
כי באחד מגיחותיי האחרונות לכפר בהרים, ראיתי איש אנגלי בודד עומד ומדבר לקבוצה קטנה של אנגלים. טיילי הרים כמובן. קל לזהותם לפי מקל ההליכה של אנשי ההרים, אשר ארוך כמעט כמידת הגוף. אני אוהב את האנגלים שמגיעים לאלפוחרה. אנשים מחפשי דרך ונתיב בהרים. כמוני.
עצרתי להקשיב ומייד התחלתי לחייך והחיוך הפך למעטה צחוק לא נישלט.
הנה כמה פכים מדברי האיש האנגלי המזדקן:
- המחלה המידבקת הנפוצה ביותר בעולם היא עששת השיניים.
- גופות מתים של היום מתפרקות בקצב איטי יותר משום הכימיקלים ותוספי המזון שאנו צורכים היום.
- מגיל 30 עד גיל 70, האף עשוי להתארך ולהתרחב בכדי מחצית האינץ'.
- כל תא דם אדום חי בממוצע 4 חודשים ונע בין הריאות לרקמות כ- 75,000 פעמים, לפני שהוא חוזר ללשד העצמות למצוא את מותו.
כשהוא הגיע לעובדה הבאה לא יכולתי להאמין שבאמת אני באלפוחרה:
- ישנן עדויות כתובות המדווחות אודות אנשים שמנים מאוד שנשארו לשבת על האסלה בבית השימוש במטוסים, בזמן שהדיחו את האסלה. הם ניזקקו לניתוח בכדי להשיב את פי הטבעת פנימה למקומו.
הזוי לחלוטין. בכל מקום, ועוד יותר בעיקול דרך נידח בהרי אלפוחרה.
האנגלים הקשובים הנהנו בהסכמה רצינית לדברים.
ואני נמלטתי למכונית בטרם אביך אותם ואותי.
וכל שנשאר לי לומר: אנגלים!
באמת לא כוס התה שלי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
