| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2005
הבוקר של אחרי
הבוקר לסתותיי כבר לא חשוקות.
הנה עיניי כבר מעפעפות ויודעות את הבכי.
הבוקר של אחרי נראה כמו חורבן לא קטן. אך כולם מחייכים וכולנו שמחים על שנה חדשה שעומדת בפתח. מבוישת מעט על שהיא מהלכת בין חורבות הקודמת. דווקא הכל התנהל לא רע בשנה האחרונה. עובדה, נשארתי בחיים כדי לראות עוד שנה מגיעה לפתח ביתי. לא, זה לא טריוויאלי כמו שזה נשמע. היו אירועים ומאורעות שפקפקו בקיום המפגש הזה ביני לבין השנה החדשה. ידעתי שהשנה שהסתיימה לא תצא בשקט. ידעתי שהיא תסתיים באקורד הוריקני. הרי תשסה קרוא לה. וכזאת היא הייתה. היא שיסתה הרבה מכלביה בי. ניסתה להפכני לאיש רע. איש אלים. מטמיא את סביבותיו. אך לשמחתי, למרות שהיא יכלה לי, יכולתי לעמוד בפרץ. הרי ידעתי שכך תהיה גם סיומה של השנה, ולכן התכוונתי בקבלי את זו החדשה. אף פעם לפני, לא התכוננתי כפי שהתכוננתי השנה. חשבון נפש ניסו ללמדני. ארוחת חג. את כל אלה ערכתי גם בכדי להזמינה לביתי. הרי לא פשוט להביא אותה לבית ששוכן 4,000 ק"מ מבית שורשיי. אך כל אלה לא תופסים כאשר אתה חייב לחזק את ביתך מבעוד מועד. כי ההוריקן עומד להגיע. והוא הגיע אמש. מרעיל את קיומי. הוא הרי לא התכוון לפגוע בי. אך הוא פגע. הוא לא התכוון להכתים את מי השתייה של ביתי, אך כך הוא עשה. וכל הלילה עמלתי לספוג את ההצפה ולהיטיב את מי השתייה בביתי. וצלח לי. כי התכוננתי היטב. כי ידעתי שבעוד הוריקן לא אעמוד ואני חייב לחזק את חיי.
ליטר אחד של מילים יכול לזהם גם 5 מיליון ליטר של מי שתייה.
לעומת זאת, ידעתי כי לאהב את השנה החדשה זרע בי אנטידוט מרפא בדם.
הברכות הרבות שקיבלתי והענקתי לראש השנה יזרימו את הדם בעורקיי.
שנהטובה
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
