| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2005
שיחה עם הדוקטור
אלה ימים אחרים. ימים של זכרונות.
לא, אין חובה לקרוא, וודאי שלא חייבים להגיב.
אלה מקומות שהייתי בהם וכיוונו את דרכי.
אני בוחר לשים אותם כאן.
אין כאן שימחה שקל להתחבר אליה.
יש כאן עדות שכזאת ממקומות שאנו נוטים לשכוח.
שאנו מנסים להטמין עמוק עמוק באדמת גופנו.
שלא יציץ.
לעולם!
זו שיחה וזה שיר,
שלפני טיפול פסיכיאטרי.
לפני יותר מ- 30 שנה.
ביקשת ממני לכתוב ולהביע. לרסס את האוויר, שתבוא הרוח ותישא את שברי התמונות. זה מה שיצא. לא בשל. לא ברור. אתה תקרא ותשקול ותחליט מהי המרקחת החדשה שתשים בעורקיי. אני מגחך מולך כי אני יודע שלא יהיו אלה ורדים בשומים של אהבה שיתגלגלו אל תוך הלב. לא תהיה בשורה של שימחה ורינה שתצא משם אל רקמותיי השחוקות. כנראה שגם זה שלב בדרך להכנת העיסה החדשה שתהיה אני. לא, איני פוחד ואיני חושש. כי מדוע אפחד ממה שמתחולל בי. התמונות נמצאות בתוך רקמותיי. מנסות למצוא להן אחיזה. ורק אתה ואני מנסים לעוקרן משם. אתה שואל, למה אני לא מראה את המילים לקרובים לי. אין לי תשובה שאותה אני יודע לנסח לעצמי. זו רק תגובה שלי לכך שאנשים לא מכירים במקור המילים כערכם. למדתי כי פחדים וחששות של אחרים עלולים לשבש את יכולת ההקשבה שלהם. לאוטמם. מביאים אותם להירתע, כי אולי אני עדיין נמצא שם. אך אתך זה שונה, כי אתה בחרת להיות כאן במסגרת תפקידך. במחויבותך להרים אותנו מהבור הזה שנקרא מלחמה.
הָיְתָה זוֹ מִלְחָמָה
זֶה טֵרוּף שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתוֹ
זֶה טִפְטוּף מַזְוִיעַ
שֶׁל חֶלְקֵי עָפָר וְעוֹפֶרֶת
לָלֶכֶת בְּעִיר דְּמוּמָה
לִצְעֹד עִם גְּוִיּוֹת נִשְׁמָטוֹת
זֶה חֹסֶר שֵׁנָה שֶׁהָיָה בְּעוֹכְרֶיךָ
אֵלֶּה עוֹרְקֶיךָ שֶׁמָּלְאוּ שִׂנְאָה
אֵלּוּ פָּנֶיךָ שֶׁהִתְכַּרְכְּמוּ
מִלֹּבֶן עֲצַמוֹת
וְזֶה לִבְּךָ שֶׁהִצְטַמֵּק מֵהַקֹּר
זֶה לָלֶכֶת בְּעִיר מֻכַּת טֵרוּף
שֶׁכָּל תְּרִיסֶיהָ הוּגְפוּ
לִצְעֹד בִּשְׁבִיל שְׂפַת הַיָּם
שֶׁנִּשְׂרַף וְהִתְאַדָּה
זֶה לָלֶכֶת בִּדְרָכִים אֲבֵקוֹת
לִצְעֹד מוּל הָאוֹר וְלִרְאוֹת מַחְשָׁךְ
זֶה לִזְכֹּר וְלֹא לִרְצוֹת לִשְׁכֹחַ
זֶה קְלַאצ' מְרֻסָּק פַּרְצוּף
וְגִידֵי נְשָׁמָה קְרוּעִים
כְּתֹף מְנֻפָּץ
זֶהוּ שָׁחֹר שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ
וְעֵינַיִם שֶׁלֹּבֶן אֵין בָּהֶן
וְרָאִיתָ דְּמָעוֹת שֶׁיָּבְשׁוּ מִגָּרוֹן נִחָר
זֶה קֹר הַמְּשַׁוֵּעַ לְחֹם
זֶה עִלָּפוֹן הַזּוֹעֵק לְחַיִּים
זֶה גֵּרוּשִׁין לְלֹא רַבָּנוּת
זֶה אִישׁ צָהֹב
בְּלִי קֻפְסַת סִיגַרְיוֹת
זֶהוּ תֵּה לְלֹא בַּיִת
וּמַרְאוֹת לְלֹא אֲנָשִׁים.
אפריל, 1974
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
