| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2005
טעם הירח
אני מתרגש לקראת חג הסוכות.
עוד כמה ימים הוא יעמוד בשערי גופי ואני אתרגש ואביט לקצה השמים.
למקום שבעוד דקות יעלה הכדור האדום שלו אני מייחל ארבע פעמים בשנה.
הריקוד הזה שבוער בי מיום שעמדתי על דעתי.
כה מגושם אני עדיין בצעדי ריקודי. אך מה לי לדעת את הקצב הנכון, והוא נוטלני בזרועותיו ומחולל את חיי מולי.
הירח הראשון של השנה יגאל אותי שוב מבתוליי.
בצעקת הפתעה ובהרגשת רווחה, של טעם השנה החדשה הנישא אליי עם אורו.
טעמים רבים לו לירח.
אני יכול לחוש אותו בפי ובקצות אצבעותיי.
הוא כן לימד אותי להפוך את רקמותיי מולו.
לחשוף את המקומות הרגישים והכואבים ביותר בי, לפניו ולפיו המנשק והטועם אותי.
נותן לו להשקיעני בתוכו לריקוד שפעם לא ידעתי לחולל, לא ידעתי להביע.
עד שאיני יודע אם הוא בא לענגני או לנגוס את מזון הלילה שלו.
המקום הזה שבו אני חש עונג הוא מרכז השימחה שבי. המקום השקט ביותר שאני מכיר.
אהבת נשים לוהטות פנים לא תשווה לו. אהבתי לבניי ניזונה משם.
שם מקורות תאוותי.
משם עולה שימחת היותי.
בלילה זה הירח יביט בי במבט שאין בו אהבה או רחמים.
במבט אשר ישקף את מעיי מול העולם.
כל תוכני יוגר ולא אובך.
כל עכבותיי יימסו מול הכוחות שהוא יעניק לי, ישירות לשורשים שבי.
השורשים הנעוצים בפתחי חיי, בין הסלעים המאיימים על פסגות ההרים.
ולאורו של הירח הסלעים לא יאיימו.
פסגות ההרים יישטפו באור בריאה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
