|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2005
שלהי תשרי תשרי נושק לימיו האחרונים, כך גם אוקטובר. תקופה רועשת ונרעשת ופורעת ומופרעת אשר עברה עלי, והגיעה לשיאה בשלהי החודש הזה. מקווה שהזרעים שנזרעו בסתיו הזה יתנו חיים ב"אחרי החגים" האלה. כי כלום לא בא ככה סתם. אין באמת פירות באושים. אין רק כאב ללא תקווה. לעיתים הכאב הוא מזריעה עמוקה מידי. ישר אל תוך הרקמות הכואבות. ללא מתן שהות של חגים לזרע, לצמח את שורשיו העדינים אל תוך רקמות הכאב השותתות. כי מתחת לגלד הקרקע, אדמת הרקמה פועמת וחיה. ללא הגנות. עם כל אפשרויות הריפוי. עם כל נוראוּת הדימום. כך היא תקופת אחרי החגים שלי.
מסממני הזמן הם דמדומי הימים המתקצרים. הלילה אירופה ואני מתרחקים מכם. אתם נשארים בזמן הנכון. שוב שעה אחת תפריד בינינו. בשעה שלוש בבוקר אני ארוויח עוד שעה של כתיבה. תהיה לי שוב השעה שתיים בבוקר.
הייתה בינינו קירבה זמנית, מלפני יום כיפורים ועד עתה. אך זן קירבה עצומה בשבילי כל שנה. על ההתקרבות הזו אני גם משלם את דמי הלימוד שלי. כמו עוד כמה שאני מכיר ולא פוסק להתגעגע אליהם.
לאחר שכל חופשות ארץ הקודש הסתיימו, כאן התחילה חופשה ביום שישי אשר תימשך עד ליום רביעי. וכל זאת משום שביום שלישי חג כל הקדושים.
ה- Halloween האמריקאי (עם אווירת השדים האופיינית בעיקר לארה"ב) הוא למעשה ערבו של אותו היום. כאן, החג נחוג לקראת בוא כל הקדושים, אלה שאנו יודעים ומכירים את קדושתם ואלה שאיננו יודעים כי קדושים הם. ומכאן שכל המתים הם קדושים וביום זה הם באים לסייע, לעזור ולתמוך.
זה לא החג שלי ואינני מתחבר אליו.
אני כן מתחבר לקשר שנוצר בין האנשים החיים למשפחותיהם. לשמחה שהחג הזה מעורר כאן באנדלוסיה. יום שמביא את האנשים לתקשר ולזכור את בני משפחותיהם שכבר אינם בחיים. עם הרבה אהבה וכבוד והתחברות. לכך אני כן מתחבר.
יש ביום הזה התקרבות שהיא מעבר לגלגל הזמן. זו התקרבות של החיים לחיים, לא פחות מאשר אל המתים.
כך היא (בכמה פירורים) תקופת אחרי החגים שלי.
| |
|