|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2005
הרעש כאן כך כתב יעקב בסר:
וַאֲנִי מַעֲבִירְךָ מֵעַל הַיָּם וְאַתָּה לָאִיִּים צוֹפֶה.
כָּזֶה הוּא הָאָדָם. מְדַדֶּה מְדַדֶּה מֵאֶבֶן לְאֶבֶן לִרְשֹׁם שְמוֹתָיו, וְהַגַּלִּים – יֶלֶד, אוֹ שֶׁשּׁוֹטְפִים אֶת עֵינָיו, אוֹ
שֶׁנּוֹשְׁקִים קַרְסֻלֵּי הָרַגְלַיִם - - -
הוא כתב לבנו ואני מנסה לעכל את הדברים אצלי. מה היה השבוע הזה. היכן הוא הרך הזה שבתוכי ביקש לפרוץ. ההוא שכמעט חיסל את שנינו בשירותים.
כי ניסיתי לשבור משהו? כי הוא ניסה? עדיין לא יודע. מחכה בשקט בין גלי הרעש. מצמיד ידיי לראשי. עד יעבור זעם.
נָע בֶּחָסֵר מֵאִי לְאִי
בַּלֵּילוֹת חֹסֶר בְּיַבֶּשֶׁת הַשֶּׁקֶט שֶׁבִּי נִצְפֶּה בְּכוֹכָבִים
כְּרַעַשׁ בֵּין אִיֵּי שַׁלְוָה
אה כן, סייר כבר לא כאן. המשיך בדרכו. הוא הביאני לשדות. תודה לך סייר!
| |
|