| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2005
פוסט סגור
הפוסט הקודם עשה לי הרבה סדר.
הצלחתי לראות מַהוּמִי וּמִיהוּמַה.
רוצה להבהיר.
אני יוצא מהנחה (אולי מוטעית) שקוראיי בוגרים.
אין חלקי באחריות עליהם.
על מעשיהם.
על תגובותיהם.
לא באתי הנה לחנך.
באתי לכאן לנסות ולנוע להיכנשהו.
ליהנות מיכולת האנשים לסייע.
מי שרוצה להשתתף איתי, מוזמן.
אף אחד מקוראיי אינו מוזמן ליטול את אשר איני יכול לתת לו.
מי שרוצה להטיל בי אשמה כזו או אחרת,
אני גמרתי את הדיון הזה.
יצאתי מחוזק ממנו.
יצאתי שמח ממנו.
למדתי כי ניתן לסגור פוסטים כדי להגן על עצמי.
תודה לכל מי שהיה כאן.
שגרם לי להאיר את עצמי
(ובאורח מסויים גם אותו).
כל שאני יכול להעניק היא אהבה.
מאוד מוזרה המילה הזו בעברית.
אין לה שום מילה נרדפת.
האם השפה העברית כה דלה או קיימת כאן משמעות גורפת.
הכל בַּאהבה.
כל מיניה וסוגיה וריחותיה וטעמיה נמצאים במילה אחת קטנה.
היא הראשית של הכל.
היא הא' אשר ה' בה.
וכי איך תוכל מילה אחרת לתאר את הרוח הזו.
את התכולה המיוחדת הזו.
אהבה ו- care זה כל מה שאני מסוגל להציע.
אהבה ו- care, זה כל העניין שלי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
