| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2005
ריקוד במטבח
שלשום הייתה ארוחת חג מולד מוקדמת.
ארגנתי ארוחה לקבוצת המחקר שלי ובני משפחותיהם.
לא, זה לא מתאים ליכולתי הגופנית בימים אלה.
אך כן, זה מאוד מתאים לתכנית ההתחזקות שלי.
17 אנשים לארוחת ערב.
לא הכל יצא ממטבחי.
חלק מהאורחים טרחו ובישלו ואפו גם.
אוכל מספרד, ישראל, צ'ילה, מקסיקו, פרו, קולומביה, מרוקו וסהרה הספרדית.
חגיגה קולינרית.
חגיגה אנושית.
17 אנשים בני שלוש דתות: נוצרים, מוסלמים ויהודים.
אנחנו עובדים כל השנה ביחד בהרמוניה מפתיעה.
בהתאם, הערב היה מוצלח מאוד מאוד.
כמו משפחה.
תענוג.
ועתה הבית מלא בכל טוב.
ומחר סעודת חג עם משפחה וחברים.
עוד טירחה שעונג בצידה.
העונג מתחיל תמיד בשוק.
מבנה עתיק בן כ- 150 שנה.
לקראת חג המולד הוא מקושט.
רגוע יותר.
מחוייך.
מאוד מזמין.
את כל זה אני מספר לכם כי לאחר הארוחה שהייתה שלשום,
כאשר הגענו לשלב המתוקים (והיו שם מתוקים!),
שמעתי קולות צחוק חושניים עולים מן המטבח.
ממלכתי.
הצצתי וראיתי שימחה של נשים.
שאני כה אוהב.
חסר לי מהשימחה הזו כגבר.
אני תמיד אוסף מהשימחה הזו.
לזכור.
ללגום.
להשמין.
זו גם הזדמנות להראות מעט את מטבח אהבתי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
