| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
ד. ארבעה שירי ירח
א. ארץ נהדרת
ב. אבן סדוקה
ג. מול הדף הריק
גמכן ג. המזוודה
חם לי ואני מזיע בינואר.
הקפה הקר מתאדה בתוכי מול האור.
מכל הספרים שבעולם בחרת ב"והוא האור"*
אני הולך אחורה לאורו של הירח.
אור הירח שהוביל אותי לכל אורך הדרך.
גם הנפילות היו בפיקוחו.
הכפלות הנראות רק מבעד דמעה.
הצומת מוארת ברור.
תחת רגע כל הירחים שעברנו.
אני מזמין אותך.
את ממעיטה.
בוחרת את צד הירח שלך.
השעה הגיעה.
דועכת אלי.
אני פונה והולך.
בחלקים.
המזוודה גם היא אחריי.
מלאה באור שלא מצא מקום בך.
*והוא האור / לאה גולדברג
___________________________
א. אִם
אֲנִי צוֹחֵק -
הַיָּרֵחַ מִיָּד יַעֲלֶה
גָּדוֹל וּמָלֵא וְגָדוּשׁ.
אֵין לוֹ מָקוֹם לִפְחָדַי
גַּם לִצְחוֹקִי יִתְמַהּ -
מִפִּנָּתֵךְ,
תּוּכְלִי לְזַהוֹת אֶת הַנֵּר
שֶׁל אֵין שְׁנַת לַיְלָה.
לִרְאוֹת
אֶת אֹרֶךְ הַקּוֹצִים
הַמֻּגְזָם -
אִם תָּבוֹאִי לִרְקֹד הַלַּיְלָה
נוּכַל אֶת הַלֹּעַ לְסַמֵּן
וְאֶת הַמַּדְרֵגוֹת הַלּוּלְיָנִיּוֹת
לְיַשֵּׁר -
כְּמוֹ כּוֹכָב בְּתוֹךְ כּוֹכָב.
26/1/2005
- - - - - - - - - - - - - -
ב. דִּמְעָה
הַלַּיְלָה
הַיָּרֵחַ שֶׁחָתוּךְ בָּאֶמְצַע
מְגַלֶּה אוֹתְךָ גַּמָּד
מְעַרְסֵל אוֹצָרוֹת
מַבִּיט אֶל הַלַּיְלָה
בְּדִמְעָה שֶׁצִּיַּרְתָ לִי בָּעַיִן
אֲנִי מוֹדֵד צַעַד
דִּמְעָתִי
שֶׁלֹּא תִּיבַשׁ
כְּשֶׁאֶקְפֹּץ
אֶל תּוֹךְ הַמִּסְגֶּרֶת
וְאֶהְיֶה לְהֶרֶף צְלִיל
זָהוּב
17/2/2005
- - - - - - - - - - - - - -
ג. צְלִיל דִּמְעָה
הַלַּיְלָה
הַיָּרֵחַ אֵינוֹ חָתוּךְ
כְּבָר לֹא מְגַלֶּה אוֹתִי
נַנָּס שֶׁמְּחַפֵּשׂ
אוֹצָרוֹת לְעַרְסֵל
עֲדַיִן מַבִּיט אֶל הַלַּיְלָה
בְּדִמְעָה שֶׁצִּיַּרְתְּ לִי בָּעַיִן
אֲנִי מְהַסֵּס לִמְדֹד אֶת צַעַד
דִּמְעָתִי
שֶׁלֹּא תִּיבַשׁ
כַּאֲשֶׁר אֶקְפֹּץ
מִתּוֹךְ הַמִּסְגֶּרֶת
כִּי לְהֶרֶף עַיִן
הָיִיתִי צְלִיל זָהוּב
17/12/2005
- - - - - - - - - - - - - -
ד. הוֹלֵךְ הַבַּיְתָה
אֲנִי הוֹלֵךְ בַּלַּיְלָה
לֹא רָץ בִּכְלָל
מַבִּיט בַּיָּרֵחַ הֶחָסֵר
הוּא עָסוּק מִדַּי
מַמְעִיט מֵעַצְמוֹ
מַחְשִׁיךְ
בְּלִי גְּוָנִים
אֲנִי מַבִּיט הַבַּיְתָה
עֲדַיִן הוּא שָׁם
מֵעֵבֶר לַגָּדֵר
מִתְקַיֵּם
בַּחֲשֵׁכָה
שֶׁלּוֹ
* * *
אֶצְבָּעוֹת רַגְלַי
מְלַמְּדוֹת אוֹתִי
אֶת הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
זוֹכֵר קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת
מְאִירוֹת אֶת כַּפּוֹת רַגְלַי
צוֹעֲדוֹת
בְּאוֹר אַחֵר
16/2/2006
וְהוּא הָאוֹר, אֲשֶר יֵלֵךְ וְיֵאוֹר
יְמֵי נֹעַר וְיוֹסִיף עֵת זְקֻנָי
ר' משה אבן עזרא
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
