|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
אוֹרוֹת פְּרֵדָה סיימתי להביא לכאן את הפירורים של ארץ נהדרת. יש עוד. הם יעלו לכאן מתישהו, איכשהו. אך לא במתכונת של סיפור פרידה.
הבוקר הרגשתי צורך לנקד את הפתיחה מאתמול. לשורר את המילים שניסו להתחבר למילים של פעם. הרגשתי שאני רוצה להדגישן בעמוד נפרד, כראוי להן. ולי.
חַם לִי וַאֲנִי מֵזִיעַ בְּיָנוּאָר. הַקָּפֶה הַקַּר מִתְאַדֶּה בְּתוֹכִי מוּל הָאוֹר. מִכָּל הַסְּפָרִים שֶׁבָּעוֹלָם בָּחַרְתְּ בְּ"וְהוּא הָאוֹר"* אֲנִי הוֹלֵךְ אָחוֹרָה לְאוֹרוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ. אוֹר הַיָּרֵחַ שֶׁהוֹבִיל אוֹתִי לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ. גַּם הַנְּפִילוֹת הָיוּ בְּפִקּוּחוֹ. הַכְפָּלוֹת הַנִּרְאוֹת רַק מִבַּעַד דִּמְעָה.
הַצֹּמֶת מוּאֶרֶת בָּרוּר. תַּחַת רֶגַע כָּל הַיְּרֵחִים שֶׁעָבַרְנוּ. אֲנִי מַזְמִין אוֹתָךְ. אַתְּ מַמְעִיטָה.
בּוֹחֶרֶת אֶת צַד הַיָּרֵחַ שֶׁלָּךְ. הַשָּׁעָה הִגִּיעָה. דּוֹעֶכֶת אֵלַי.
אֲנִי פּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ. בַּחֲלָקִים. הַמִּזְוָדָה גַּם הִיא אַחֲרַי. מְלֵאָה בְּאוֹר שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם בָּךְ.
*והוא האור / לאה גולדברג
וְהוּא הָאוֹר, אֲשֶר יֵלֵךְ וְיֵאוֹר יְמֵי נֹעַר וְיוֹסִיף עֵת זְקֻנָי ר' משה אבן עזרא
תודה לאלה שהלכו איתי כאן בסיפור הפרידה הזה. לא קל לקרוא ולהבין אותי. מפליא עוד יותר שהצלחתם להגיב. והיו תגובות שהאירו לי אפשרויות שלא ידעתי. ששכחתי גם. שחיזקוני מאוד...
תודה לכם חברים שלי!
Greg Mort
| |
|