|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
צעיף שלג כל העולם סביב מצועף. מסתיר מממני את השירה החרישית של האביב. אני לא יכול עדיין לשמוע אותה. רק להרגיש את הרעד הזעיר הזה בכפות רגליי השוקעות בשכבות החורף. הבקרים מאוד בהירים. מאוד צלולים וקרים. האור הבהיר והחזק מסנוור את השמש והיא מעלה את הרוח. שתביא כסות עננים כבדה. והרוח מביאה. שכבות רבות של ענני שלג כבדים ונמוכים. והשלג יורד בשקט הרוח. שורק את נהימת החורף.
מכסה את החלון בעוד צעיף. צעיף שהיה. שֶׁהוֹוֶה.
צָעִיף
הַשֶּׁלֶג מֵבִיא זִכְרוֹנוֹת שֶׁהָיִינוּ כְּמוֹ הַצָּעִיף שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ - שֶׁנָּשַׁר מְיֻתָּר בְּמִגְרָשׁ הַחֲנָיָה. לָבָן וּמְאֻבָּק.
לְמָחֳרָת הַשֶּׁלֶג כְּבָר כִּסָּה מוֹתִיר אוֹתִי רוֹעֵד בִּכְאֵב.
| |
|