| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2006
1. הברק
לא, לא היה חתול. היה אריה כחול. אך הוא לא נהג לרבוץ על תנור הברזל במטבח. החתול, לעומת זאת, מאוד אהב להתכסות בחום התנור. לאחר שאמא הייתה מורידה את עוצמת האש, ממש לפני השינה, כאשר אבא היה יונק בשריקה את המים בחלב שלו דרך שפתיו מרוחות הדבש. זה היה הרגע בו החתול היה חולף על פני האריה הכחול, מוודא שהדרך פנויה. מתחכך על רגלי אבא הלא שקטות ובתנועה חלקה ורכה, קופץ על הברזל החם של התנור.
אני תמיד הבטתי בו בקנאה, כי הייתי צריך עדיין להיכנס למקלחת והיה לי קר. תמיד היה לי קר לפני המקלחת. הרדיו גרם לאבא להעמיק את הרעש שבו, ושניהם נקלטו צרודים ומרוטים מיומם. התחילו לנבוח בקצב שלוש. אותו קצב עתיק שיום אחד אולי גם אני אכיר אותו. וידעתי ששוב החתול שיחק באנטנה על הגג. לפני שאוטח אל הקיר של ההוֹל מעצבנותו של אבא, חמקתי במסלול ההפוך לחתול. עליתי במהירות של צל אל הגג האפל. אורות רחוקים הנחו אותי לצד הצפוני. למקום בו החתול התעלק על חוטי האנטנה. זיהיתי את הקרע. חילצתי את שני קצוות החוט הירוק וחיברתי אותם, מצמיד את החוט למוט העץ.
ברק היכה בשמיים ורגע לפני שפגע באנטנה ראיתי את העגלות שבות מהיער. המקום שבו הייתי אך באותו הבוקר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
