|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2006
צעדים נוספים לפנות בוקר של מחר אני אצא לבדוק את נעליי. בצעד ראשון שפותח מסע למשך השנים הקרובות. שש מדינות שמחכות לי. לא, שש מדינות שאני אנסה להתרומם אליהן. מדינה אחת מחר. עוד שלוש מדינות בשלושת החודשים הבאים. מדינה נוספת בשנה הבאה. ואז תגיע מדינת חלומותיי. מונגוליה שלי. והיא אפילו לא במונגוליה.
הרבה שנים חלמתי להגיע אל המדינה הזו והיא בכלל אי קטן אי שם באוקיינוס השקט. קראתי ולמדתי ותכננתי. ואז באה הנפילה הגדולה. המוות שבא לבקרני.
בשנים שאחרי בניתי את עצמי מחדש. צעד אחר צעד. מייחל להמשיך ולנשום חיים. בלי חלומות ענקיים.
במהלך המסע שלי התחלתי להסתגל למציאות שאני למונגוליה שלי לא אגיע. וכלכך רציתי!! אך מציאות קשה לכופף. הגיע הרגע והורשתי את החלום שלי לבנצעיר. והוא הבטיח להגשים לי את החלום, דרכו ובדרכו.
מזה כמה חודשים אני בדרך חדשה. היא לא עלומה בכלל. היא ניפלאה לי, כי היא מעלה ענפים מוריקים של חיים שנקטעה דרכם בגיל 25. והנה בן ה-25 מתחיל שוב ללבלב להעניק לי ממה שנמנעתי ומנעתי מעצמי שנים כה רבות.
לפני שבועות בנסיעה שכזו לענייני סידורים וקניות אומר לי בנצעיר. "אני חושב שחלום מונגוליה שלך הוא עדיין שלך". וקלטתי, שכל המסע הזה החדש והמתחדש הוא גם למונגוליה שלי.
אני מתחיל מחר לפנות בוקר במסע. ואני מקווה להגיע למונגוליה שלי בעוד שנתיים.
שש מדינות שאני מטפס אליהם. ובדרך אמצא מאוצרותיי שהיו. אוסיף עוד כמה אבני חן.
בן 25. נחמד לי כך. לפני המלחמה ההיא. ילד פרחים מחייך אליי.
תודה לך נער שבי. תודה לכם חיים.
אשוב בעוד שבועיים וחצי.
ותהיו טובים בסגנון אחי טליק. ואל תשכחו אהבה ו- care
| |
|