| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2006
גמר שכזה, אז והיום
הגמר היום בין נדאל לפדרר בטורניר ווימבלדון לטניס, הזכיר לי גמר אחר.
גמר שנטלתי בו חלק לפני שנים.
היום בו נבחנתי בחינת מועמדות לדוקטורט בטכניון.
לפני הרבה שנים.
הטכניון נוהג לערוך בחינה כזו, כמו שנהוגה בכמה מקומות בעולם.
הבחינה הכי קשה שעברתי בחיי.
כך היא אמורה להיות.
רף שאם אתה עובר אותו, המשך לימודי הדוקטורט הם כמשחק ילדים.
בחינה בעל פה מול לפחות 5 בוחנים.
המנחים שלי סברו שמוטב שיהיו 7 בוחנים.
אני הגעתי גדול, כי כך טיפחו את האגו המדעי (והאישי) שלי במחלקה.
נו באמת, אני הרי יכול לכל אחד.
אז מה זה 7 בוחנים בשביל שדות המבריק.
מייד בתחילת הבחינה כריתי לעצמי בור גדול, כמו נדאל היום בגמר.
פשוט לא הגעתי לבחינה.
הייתי נוכח פיזית, אך בבחינה לא הייתי.
התשובות שלי היו מצחיקות, כאילו לא הבנתי את החומר.
הבוחנים הצליפו בי מכל מצב ואני הייתי חסר אונים.
נקברתי תחת מטר שאלותיהם המדויקות.
כל שאלה הייתה אס שהעמיקה את הבור.
חשתי נעלם.
הולך וקטן.
0:6 נדאל הפסיד במערכה הראשונה.
למערכה השנייה של הבחינה גם אני הגעתי, כמו נדאל היום.
משום מקום.
לא ברור לי מה הביא אותי לפתע ליכולת.
אולי כיווצו הכואב של האגו לידי תרכיז של כוחות.
שדות המבריק והטוב שידעתי ואשר כולם הכירו הופיע למשחק.
הדרך לניצחון בבחינה נראתה עתה פשוטה.
כבר 5:4 לנדאל בשלהי המערכה השנייה והוא מגיש לניצחון במערכה,
אך פדרר שובר אותו ומשווה.
אצלי היה שם בוחן אחד, אשר לימים הפך להיות המורה הכי חשוב שלי.
הוא שאל שאלה אחת קטנה, אשר שוב הפילה אותי לבור.
נדאל הפסיד בשובר שיוויון וכבר 2:0 במערכות לפדרר.
כך נמשכה לה הבחינה כבר כמה שעות ואני בכוחות שלא ידעתי שניחנתי בהם, המשכתי.
נכשל וקם.
מתרחב ומתכווץ.
נדאל מנצח בשובר שוויון את המערכה הבאה וכבר 2:1 במערכות, עדיין לזכות פדרר.
ברור לי שאני מסוגל לזכות בציון שאיתו אפשר להמשיך בדוקטורט.
אולי גם נדאל חשב וחש כך, או משהו דומה לזה.
אך לא כך היה.
נאדאל החמיץ את ההזדמנות מול הגדול מכולם על מגרשי דשא.
3:1 במערכה שנמשכה קרוב ל- 3 שעות.
פדרר הוכתר בפעם הרביעית לאלוף ווימבלדון.
בינתיים בבחינה שלי חצינו את קו 7 השעות.
שיא באורכה של בחינת מועמדות.
אני לא יודע אם ברור לכם מה זה לעמוד מול 7 בוחנים 7 שעות.
הם תפקידם לקרוע לי את הצורה.
ואני אמור לצבור נקודות.
לאחר כמה דקות, המנחה שלי אמר שהוא כבר לא מסוגל להמשיך ונמשיך במועד אחר.
כלומר, לא הכשילו אותי.
אלא קבעו לי מועד מתי יסגרו עניין ויכשילו אותי.
עברתי שלושה חודשים קשים מאוד.
של ערעור בבטחון העצמי.
של אגו מוקטן מאוד.
כמעט ולא קיים.
לאחר 3 חודשים המשכנו את הבחינה לעוד חגיגת שאלות.
לחגיגה הזו באתי מוכן.
עם בגדי נשף נכונים.
עם צניעות.
עם אגו קטן מאוד.
לאחר שעה עברתי את הבחינה.
כן, נדאל גם הוא עוד ישוב לגמר בווימבלדון ואני אהיה איתו שוב שם.
* * *
כי ספורט הוא לא תמיד רק ספורט.
המשחק של היום גרם לי לדווח על משחק הטניס ועל פרק בחיי שלי.
כל ספרד (כך זה הרגיש ונראה כאן) צפתה היום במשחק הזה.
קיוותה.
מאוד קיוותה בשביל הבחור הצעיר יליד מיורקה, רפאל נדאל (ראפה בפי כל).
בשביל עצמה היא קיוותה לא פחות.
אני לעומת זאת, נסעתי למחוזות אחרים.
זהו חלק מהספורט האישי שלי...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
