| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2006
ישראבית
הרבה תחושות ישרא העניק ומעניק לי.
הרבה מתנות וקשרים ומראות.
וכל פוסט שלי ייצג זוית או מראה או פינה שניסיתי להראות.
אך מכולם עולה בי התחושה הכי חריפה של בית.
כן, ישרא העניק ומעניק לי בית.
וירטואלי במהותו עם הצצות פה ושם לכמה משוכניו שהם בשר ודם.
כנראה משום שאני נמצא כלכך רחוק מהמגע הפיסי של ישראל,
בא המקום הזה והעניק לי מגע הכי קרוב שאפשר בלי להיות שם בישראל באמת.
סביר שאם הייתי חי בישראל לא הייתי מגיע לכאן בכלל.
ואם הייתי מגיע, כתיבתי הייתה שונה לחלוטין מזו שמאפיינת אותי כאן כבר שנתיים וחצי.
עד שהגעתי לכאן לא ידעתי שאני באמת חסר בית.
התנהלתי בעולם המוזר מעט שאני חי בו בניסיון לפצות ולברוא עולם חדש שאוכל לקרוא לו בית.
ובא ישרא לחיי והבנתי כי כלום באמת לא יכול להחליף ולבוא במקום הבית שישראל העניקה לי רוב ימי חיי. ישרא פתח לפניי צוהר לעולם שעזבתי מאחור. איפשר לי לאמץ שוב את השפה הריחנית שאני כה אוהב. איפשר לי להביט פנימה ולא לפחוד. לתת לפחד לחלחל ולהמריא אותי למקומות עמוקים יותר בי ובחיי.
כן, כמה שזה מוזר, מתוך תחושת ההומלס שישרא חידד בי, מצאתי את ביתי שלי והוא אני. תחושת ההומלס לא חלפה, אלא שהיום היא מובנת יותר. ברורה לי הרבה יותר ואיני מתכחש לה.
הרבה תודה לישרא על אשר הביא לי והראה לי וחידד והפנים בי.
ישרא זה לא רק מקום ואתר וירטואלי.
ישרא מורכב מקשת אינסופית של אנשים, אשר את חלקם זכיתי להכיר.
בין אם וירטואלית ובין אם בנגיעות מועטות בחיים הממשיים.
עבורי ישרא מורכב מכם.
מהאפשרות להציץ ולהתחבר אליכם אנשים יקרים.
גם אם אני לעיתים נעלם בנפילות שלי ויורד למחילות חיי.
תמיד תמיד אני שב לכאן.
כי כאן חברים יקרים ויקירים זה הבית שאין לי עתה.
הבית הישראלי עם השפה הנושמת ונושפת בי.
עם הקשר הכי אינטנסיבי שיש לי עם אשר מתרחש בחיים של אנשים בישראל.
עוד יכולתי להכביר במילים, אך אני בטוח שהבנתם את הבית שאני מצאתי כאן.
מתוך כך אני מקווה שישרא ימשיך להתקיים לעוד ועוד.
ולפני סיום, אני רוצה להודות ליריב אשר לולא הוא, הרי לא הייתי כאן וגם אתם לא.
חיבוקים ונשיקות
אהבה ו- care
שדות
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
