לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2006    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2006

שני משוטים


אתמול ביום שישי הרגשתי את השבת שבאה לעטוף אותי.
הרבה שבועות לא חשתי כך.
עם הנערה חשתי כך.
אפילו פיזזנו באושר כאשר יצאנו מחנות לבני הנשים.
אחרי עוד יומיים הנערה הלכה ונשארתי בדד.
עם כל המשא למסע שתמיד רציתי לצאת.
המשפט הזה שאומר ללמוד לוותר על הכל, אך על החיים לא לוותר, נשאר איתי.
כך שלא הייתי כלכך בדד כמו שזה נראה לאיש מהבריכה, שלא הבין למה אני מוריד את מבטיי אל עירומו.
גם אני לא הבנתי, אפילו שהמים המשיכו לטפטף להם בחדר 109.
מביאים טפטוף של מרתפים מימים אחרים שפעם הייתי שותף להם.
היום כבר לא.
חדר 109 התמלא בסיפורים מזמנים אחרים. המונים של סיפורים.
מתוך יערות טחובים ומשק כנפיים פצועות.
סיפור של אהבה שאפילו בלחישה אסור להודות בקיומה.
והנערה שתקתקה את עירומה במרץ כבר לא כאן.
היא השאירה את הציוד שהיה לה עודף ושבה לצלול במעמקי חיים אחרים.
טוב שכך עשתה.
אפילו שנשארתי לבדי עם כל מה שנוצר שם, אם בכלל, שמחתי שאני עדיין לא מוותר ודבק בחיים.
במשנה מרץ.
ידעתי שאירועי חדר 109 ירדפו אחרי תקופה.
ידעתי וכך היה.
מוזר שהיו ימים אחרי זה שנעלמו מיומן החיים שלי.
כמו שעות שלעיתים נעלמות להם בפליאה.
לי נעלמו ימים שלמים.
אני משער שלנערה נעלמו שבועות וחודשים.
כי היא השאירה אותם מאחריה.
חסרי שימוש וערך.
כך לפחות אני כתבתי על האריזות, בכדי שאזכור שלא לפתוח כלכך מהר.
התמזל מזלי והיה לי מספיק מקום לאמץ את המטען הזה אל תוך ריקמותיי.
כך ידי ורגלי נשארו פנויות להמשך הדרך.
הרי הדרך לא הסתיימה ואף הנערות לא.
קיימת שם נערה אחת שמחכה, שיודעת לשלב אצבעות חזק חזק, גם כאשר זה מפחיד נורא.
גם כאשר האיש שאיתה פוחד וירא.
כי בשניים האחד גדל ושמח בכל אחד מחלקיו.
כי בשניים שהם יחד מותר לכל אחד לבכות, גם אם זה נשמע שלא במקום.
אפילו לשעתיים שלמות.
שעתיים שלמות.
אז טוב שהיא הלכה הלאה והשאירה אותי עם כל זהבי וצעצועיי.
אני אומנם נוטה מעט על צידי.
כמו סירה לא מאוזנת.
והחתירה במשוט אחד לוקחת ממני מאמצים שנראים לצופה מהצד מיותרים.
אך אני יודע שהתחנה הבאה קרובה.
שם אוכל למצוא שותף.
או לפחות עוד משוט.
אני אוהב לשוט בסירה בעלת שני משוטים.
עוד יותר אני אוהב לשוט בשניים.
נכתב על ידי , 26/8/2006 14:46   בקטגוריות חדר 109  
45 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-28/8/2006 18:20



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)