| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2006
פתית שלג
שבתי לביתי ממסע מאוד מיוחד לי בפולין.
גיא הריגה שניסיתי למצוא בו חיים שהיו.
ואכן מצאתי יותר מכפי ששיערתי או ידעתי.
חיים שנקטעו וחיים שממשיכים.
נסעתי בפחד גדול ממה שעלול לקרות לי.
כאילו שאני הוא החשוב כאשר אני מגיע לשם.
מהר מאוד קיבלתי את הפרופורציות הנכונות.
אני הכי חשוב לי מחוץ לפולין.
שם הייתי שונה.
סופג ושותק.
נזכר וחי.
אני יודע עתה כי כל מה שאני יודע על התקופה הנוראה ההיא, מעט הוא.
למדתי הרבה במסע הזה.
ועדיין, כל שיש באמתחתי לא עולה בערכו על רחש פתית שלג אחד.
רעש פתית שלג אחד בנופלו על הארץ.
למדתי שיעור גדול בפרופורציה אישית.
כבר הייתי בשיעור הזה.
אך הפעם נכנסתי אליו ביודעין ומפתח אחר.
ומצאתי הרבה שחיכה לי כל השנים להתחבר נכון אלי.
כמה מוזר וביזארי לקבל כוחות דווקא שם בגיא ההריגה.
למדתי שם כי ללא אהבה ו- care לא הייתי צולח את המסע הזה בשלום.
והנה אני כאן וטוב שכך.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
