| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2006
פגישה בכיכר העיר
קבעתי איתך הרי פגישה.
באותה כיכר של עיר שעיצבה את ימי חייך.
אני קבעתי פגישה איתך ולא ידעתי אם תבוא.
האמנתי שכן, אך קשה לדעת בעיקר כאשר כלכך הרבה שנים היית חסר בי.
הגעתי לעיר שלך.
עיר יפהפייה. בכל קנה מידה.
לא התפלאתי שיש המכנים אותה פנינת הרנסנס.
אחרים ממשיכים בתיאור איכויותיה כעיר המושלמת.
הייתי המום מהמקום.
בית המלון שוכן ממש באותה הכיכר העתיקה אשר בה מהלומה אחת שינתה את מסלול חייך.
בערב חיפשתי את נוכחותך ולא מצאתי.
המולה רבה הייתה שם, גם בתוכי היה הומה מאוד.
למחרת השכמתי לחפש סימן, אות, משהו.
הסתובבתי ברחובות.
חיפשתי שמות, שרידים.
כלום.
לא נכון, זה רק אני שלא מצאתי, כי הרי לא הקשבתי.
מתרוצץ ומחפש כאילו ידעתי מה אני מחפש.
באמת רק עתה כששבתי מתגבש אצלי קצה החוט של החיפוש שבי.
במשך ימים הסתובבתי באזור, מחנה השמדה.
צעדת מוות.
בתי קברות.
אך הפגישה איתך, שלא התקיימה, לא הירפתה ממני.
ידעתי שאני עומד לפספס ובגדול.
ואז נהייתי שקט.
בלילה משהו העירני באשמורת אחרונה.
קמתי ויצאתי מסתובב בקור פולני של חודש ספטמבר.
הולך בשקט משוק הקצבים היהודי שהיה, לשוק הירקות גם הוא יהודי היה.
מביט בשקט בביתו של הרב שהיה, שמפורסם היום בזכות עיטורי הפרסקו המהממים שלו.
ביקשתי מתוך ליבי את נוכחותך.
ולו לרגע.
מצאתי את עצמי מול בית הכנסת העתיק.
התיישבתי נשען על הקיר העתיק. סופן את ראשי אל תוך ברכי הכפופות.
עצמתי עיניים ונתתי לשקט הקר לחדור פנימה.
בטוח אני שכך הייתי ספוג עם השקט לא יותר מכמה שניות.
קריאת התרנגול צימררה אותי מסרעפי.
קר היה ושקט.
הנה כבר אור ראשון או שני הגיע.
הנוכחות שלך הייתה ברורה כמו בילדות הרחוקה שלי.
"אבא", לחשתי.
כיכר העיר עם בנין העירייה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
