| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2006
ידיעה מרגשת
התרגשתי היום לקרוא כי צוותא תקיים מחווה למשורר יעקב בסר,
לרגל צאת סיפרו החדש "הנה, מנשבת רוח".
ותיקי הקוראים כאן, זוכרים את אהבתי למשורר הזה.
לטעמי, הוא מעולם לא קיבל חלק בבמה המרכזית של השירה העברית.
והנה עתה מקיימים אירוע לכבוד המשורר הנפלא הזה.
אותי ידיעה כזו מרגשת ומשמחת מאוד.
אני אוהב את שירתו.
מיוחדת ומדויקת היא.
יודע הוא לפרוט על מיתרי המילים.
להפיק מנגינות עדינות צליל.
אחד משירי האהבה היפים בשירה העברית, נכתבו על ידו ב"שירים בהליכה הזאת".
עונת הגעגועים
אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְנַגֵּן
מְנַגֵּן. וְעוֹנַת הַגַּעְגּוּעִים מַכָּה גַּלִּים
אֲנִי רוֹצֶה
זֶה מִקָּרוֹב לָגֶשֶׁת, לָשֶׁבֶת בְּסָמוּךְ-סָמוּךְ. וְלִנְשֹׁם.
יַקִּירָה, לַקֶּשֶב וְלַנֶּשֶׁם חֲשִׁיבוּת מַכְרַעַת. וְגַם הַמִּשּׁוּשׁ;
בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַי מֵיתָרִים טָמַנְתִּי-
כאב לילדים וגם לעצמי תמיד אהבתי את "שורות לבֵן".
[ה]
וַאֲנִי מַעֲבִירְךָ מֵעַל הַיָּם
וְאַתָּה לָאִיִּים צוֹפֶה.
כָּזֶה הוּא הָאָדָם. מְדַדֶּה מְדַדֶּה
מֵאֶבֶן לְאֶבֶן לִרְשֹׁם שְמוֹתָיו,
וְהַגַּלִּים – יֶלֶד,
אוֹ שֶׁשּׁוֹטְפִים אֶת עֵינָיו, אוֹ
שֶׁנּוֹשְׁקִים קַרְסֻלֵּי הָרַגְלַיִם –
אני זוכר כי פעם כאשר התחבטתי בזהותי החסרה,
דווקא השיר הזה הוא שהביא לי את הסרגל שאיתו מדדתי את מידת הרעש שבי,
בין איי שלוותי.
נָע
בֶּחָסֵר
מֵאִי לְאִי
בַּלֵּילוֹת
חֹסֶר בְּיַבֶּשֶׁת
הַשֶּׁקֶט שֶׁבִּי
נִצְפֶּה
בְּכוֹכָבִים
כְּרַעַשׁ
בֵּין אִיֵּי
שַׁלְוָה
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
