| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2006
נדר אהבה
כל הנדרים והאיסורים והשבועות והחרמות והקונמות והקונסים והכינויים, אשר נדרתי ונשבעתי והחרמתי ואסרתי על עצמי מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה, ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה.
על כולם התחרטתי.
כולם יהיו מותרים.
לא פעילים, מושבתים, בטלים ומבוטלים, לא שרירים ולא קיימים.
הנדרים אינם נדרים, והאיסורים אינם איסורים והשבועות אינן שבועות.
(התרגום של תפילת כל נדרי לעברית)
אם אחזור על התפילה הזו שלוש פעמים, הכל מותר.
אז יותרו כל נדרי.
התפילה הזו תמיד הפחידה אותי לא מעט.
כך אפשר להתיר הכל וזהו?
הרי זו תפילה גורפת מידי.
אני לא רוצה להתיר את כל נדריי.
הרי יש אלה שעימם אני הולך ימים ושנים.
אלה שהביאוני והותירוני עם חיים בתוכי.
עם אהבה.
עם חמלה וחסד.
אותם אני רוצה לשמר.
להם אני זקוק.
את נדר אהבה ו- care איני מתיר.
איני משבית.
איני מבטל.
שריר הוא וקיים ועומד.
עַל אַף מֵעַיִם
מִתְהַפְּכוֹת חֲמַרְמָרוֹת
הַיּוֹם מִתְקַדֵּשׁ
מֵחַיִּים פּוֹעִים
כְּטָלֶה שֶׁאַךְ נוֹלָד
עָטוּף בְּיָדַי
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
