|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2006
צובט בכל הכוח כך מתחילה הידיעה ב- ynet: קצין הקשר הראשי בצה"ל, תת אלוף שמוליק קינן, ננזף בעקבות היעדרותו אתמול מהטקס הממלכתי לחללי יום הכיפורים שנערך בבית העלמין קריית שאול. בתום בירור שערך לו היום (ד') מפקד זרוע היבשה, האלוף בני גנץ, הוברר כי תא"ל קינן לא הגיע לטקס בגלל אי הבנה, ולא הייתה כל כוונת זדון מצדו שלא להתייצב במקום.
היום יום חמישי. אתמול היה בירור. שלשום היה טקס ממלכתי לחללי מלחמת יום הכיפורים. מחר ערב חג הסוכות, 6 באוקטובר 2006.
33 שנים ותת אלוף לא מגיע לאזכרה הממלכתית לאלה שנתנו את גופם ונפשם למען. או לפחות כך אני זוכר שאמרו גם על חללי אותה מילחמה. 33 שנים ורמטכ"ל הצבא לא בא להתייחד עם ומול הנופלים ובני משפחותיהם. דור ומשהו חלף והידיעה חולפת עוברת לה כמו משק רוח קליל בכנפי ההיסטוריה הלאומית.
ואני איני תמה ואיני מתפלא. אני צובט את עצמי שכך אני. בשפתיים חשוקות. מנסה להכאיב לי. ולא מצליח. כי הכאב הזה קטן מאוד יחסית לכאב הגדול שנותר באלפי משפחות ההרוגים והיקרים שהם הותירו מאחריהם. ובמספר עצום של נפגעים ובני משפחותיהם.
אולי היה אפשר להקטין את הכאב במעט שבמעט, עם טיפה נוספת של יש, באיזה טקס ממלכתי לזכר הנופלים. תמהני היכן היה האירוע מוזכר בסדר החדשותי לולא הפשלה של התת אלוף.
ובשנה הבאה, נציג צה"ל יהיה נוכח בטקס. הוא יצדיע עת יונח זר צה"ל בקריית שאול. ותשקוט הארץ?
יהי זיכרכם ברוך.
| |
|