| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2006
מנוחה נכונה
המנוחה לובשת פנים מדויקות כלכך אחרי ששבים מביקור בבטן.
לא פשוט לכתוב מהמתרחש בבטן.
שם אלוהים חי ולא תמיד אני מכיר את דרכי שם.
הרבה יותר פשוט להסתכל אל תוך כדור הבדולח שאני מחזיק על המדף.
הוא מעלה אבק, הכדור הזה.
הרבה זמן לא השתמשתי בו.
היום באו אורחים והאכלתי אותם.
הפָּאֶייה יצאה מוצלחת למדי, יבשה במידה הנכונה.
השבוע הישגתי (סופסוף) דבש מפרחי מגנוליה מצ'ילה.
ארומה וטעם משגעים. עוד יותר מאשר דבש מפרחי אבוקדו.
בעצם, אי אפשר להשוות.
אם דבש פרחי אבוקדו הוא יין שמצחקק את הלב,
הרי דבש פרחי מגנוליה מפעים את הלב.
לקחתי עלי תרד טריים ושפשפתי אותם במעט דבש מגנוליות.
באיטיות ליקקתי את השאריות, נהנה מהמשחק המקדים של פעימת לב עמוקה.
לאחר שגמרתי לטפל בפירות הים לפאייה, שבתי לעלים.
הם הבריקו והתרככו כמצפים.
לא נתתי להם לחכות הרבה ומיד הוספתי להם סומאק ושוב שפשפתי.
מחדיר אליהם את הטעם האדום.
הירוק לבש כוכבים אדומים על רקע זהב הדבש העמוק.
אני אוהב לגעת באוכל.
אני נהנה מהמגע ומהטיפות שחודרות מתחת לעור.
התחושה הייתה נהדרת.
עלי תרד עם דבש מגנוליות וסומאק.
נשמע חריג ומוזר.
מסתבר שגם בריא ומאוד טעים.
מאוד טעים.
קרעתי את העלים מעט וזרעתי עליהם מעט מלח אטלנטי גרוס.
הכנסתי למקרר.
נותן לאהבה להתחולל מעצמה.
שבתי לתמנונים הקטנים שהשריתי במי מלח.
סגרתי עליהם בסיר לחץ.
מייד רצתי לאורז שחיכה בכמיהה לאבקני הזעפרן.
הזהבתי אותו ויצאתי לפטיו לחשוב שהמנוחה הזו מאוד נכונה לי.
בזהירות, השבתי את כדור הבדולח למדף.
הורדתי את הסינור.
עטיתי ממיטב חיוכיי,
ונשפכתי אל תוך החיבוקים שזרמו מבעד לדלת.
אין כאן טיוטא היום וגם לא תשלומים.
ביום ראשון החנויות סגורות ממילא.
רק שימחה ונשיקות.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
