|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2006
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2006
בדרכים אליזבת בראונינג שרה את סונטה מספר 6 (משה זינגר תירגם)
לֵךְ מִמֶּנִּי. אַךְ אֲנִי יוֹדַעַת – בְּצִילְּךָ נִגְזַר כִּי אֶעֱמֹד מִכָּאן וָהָלְאָה. לְעוֹלָם לֹא עוֹד מֵעֵבֶר סַף חַיַּי אֶהְיֶה פּוֹסַעַת,
וְלֹא אַפְעִיל רוּחִי בִּמְלוֹא כֹּחָהּ, וְאֶת יָדִי לַשֶּׁמֶשׁ לֹא אֶשָּׂא בְּלֹא אֲשֶׁר אָחוּשׁ בַּמַּעְמָסָה – בְּכַף יָדִי נֶחְתַּם מַגַּע יָדְךָ.
אִם יַפְרִידוּנוּ הַר וּתְהוֹמוֹת – בְּתוֹךְ תּוֹכִי אַתָּה, בִּפְעִימוֹת לִבִּי, כְּמוֹ הַיַּיִן שֶׁחַיָּב
לָשֵׂאת עִמּוֹ אֶת טַעַם עֲנָבָיו. וְעֵת אֶשָּׂא קוֹלִי וְאֶתְפַּלֵּל – גַּם אֶת קוֹלְךָ שֶׁלְּךָ יִשְׁמַע הָאֵל.
לקחתי את הסונטה לדרכים. אולי כתפילת דרך.
תהיו טובים כמו שאומר אחשלי להשתמע
| |
|