| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2004
אִמָּא
היום בספרד יוֹם הָאֵם.
אתמול בישלתי ארוחה מיוחדת לנשים בחיי:
לאישה שאיתי, לאחותה וּלְאִמָּהּ בת ה-86.
תוך כדי הארוחה עלתה דמותה של אימי
זיכרונה לברכה
ולא נתנה מנוח.
עליתי לשכב מעט לזכור.
כאב בטן אדיר התנחל במעיי.
כל הלילה זכרתי את אימי
סמוך לזריחה, זרח בי השקט.
סופסוף.
הַמָּזוֹן מִתְחַמֵּם וְהוֹלֵךְ
אֶת הַתַּבְלִינִים אָנוּ גַּם מְכִינִים
נִרְאָה כִּי הַכֹּל מוּכָן לַסְּעֻדָּה
וּכְמוֹ בְּמִסְעָדָה, אָנוּ בּוֹדְקִים אֶת הַמְּחִיר.
הַאִם זוֹ סְעֻדָּה עִסְקִית?
הַאִם אֲרוּחַת צָהֳרַיִם שֶׁל מְזֵי רָעָב?
הַאִם אֲרוּחָה עֶרֶב שֶׁל יוֹם הֻלֶּדֶת?
אוּלַי שֶׁל חֲגִיגַת יוֹם נִשּׂוּאַיִךְ?
הַבְּחִירָה הִיא תָּמִיד שֶׁל מִישֶׁהוּ
לִפְעָמִים שֶׁל שְׁנַיִם
לִפְעָמִים הַחֲבֵרִים הִמְלִיצוּ בְּחֹם
וְיֵשׁ שֶׁבְּמִקְרֶה נִקְלַעְנוּ לְאוֹתָהּ פִּנַּת רְחוֹב.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סְעֻדּוֹת תִּכְנַנְתִּי
בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה מְסִבּוֹת נָטַלְתִּי חֵלֶק
לְכָל כָּךְ הַרְבֵּה אֵרוּעִים הֻזְמַנְתִּי
וְהִנֵּה מִתְרַגֵּשׁ אֲנִי לַסְּעֻדָּה שֶׁל חַיַּיִךְ.
לֹא לָמַדְתִּי לֶאֱרֹג אֶת בְּגָדַיִךְ
לֹא הִשְׂכַּלְתִּי לְבַשֵּׂם אֶת מַלְבּוּשַׁי
לֹא עָמַלְתִּי מִבְּעוֹד יוֹם לִרְכֹּשׁ אֶת הַמִּצְרָכִים
וּכְבָר חַיָּבִים לְהוֹרִיד מֵהָאֵשׁ וּלְהַגִּישׁ.
אוּלַי לֹא הִבְרַקְתִּי בַּכְּתִיבָה וּבְכַוָּנָה
אוּלַי גִּבַּבְתִּי מִלִּים פְּשׁוּטוֹת לִכְדֵי רְגָשׁוֹת
כִּי אֶת הַהַלְמוּת שֶׁאַתְּ מְבִיאָה לִי
קָשֶׁה לִי לְנַסַּח לִדְמוּת נְשִׁימוֹת.
רַק נַעַל זְכוּכִית עָדִינָה בַּאֲרוֹנִי
וְהִיא וְהַמַּלְבּוּשִׁים הַחֲסֵרִים
מְסַמְּנִים לִי אֶת הַתַּמְרוּר
מִזְרָחָה אֲנִי פּוֹסֵעַ אֵלַיִךְ.
קַבְּלִי אֶת הַשַּׁי
וְאוּלַי אַצְלִיחַ לְהִתְרוֹמֵם
לְמַדְרֵגַת לִבֵּךְ
לְעָצְמָתֵךְ לְכִוּוּנֵךְ.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
