|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2004
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2004
מִכְתָּב שישבת, זה חג המשפחה היהודי, לא? כך לפחות היה בחיי ועדיין הווה בלבי. מביא לי געגועים עמוקים, אשר מתחילים כבר בלילו של יום חמישי, המוביל במסדרונותיו לשישבת...
מִכְתָּב יוֹם שִׁשִּׁי בְּיוֹמָן חַיִּים שַׁלְוָה שֶׁל נֵרוֹת שַׁבָּת בָּאָרוֹן בַּסּוֹף גַּם אֵלַי תָּבוֹא שַׁבָּת הַיּוֹם אָרִיחַ אֶת קְטֹרֶת אַהֲבָתְךָ.
מִכְתָּב אַתָּה כּוֹתֵב מְצֻיָּר בִּשְׂמַחוֹת שֶׁל לֵב עֵינֶיךָ הָרַכּוֹת נִבָּטוֹת אֶל פָּנַי מַשְׁפִּיעוֹת אֶת אַהֲבָתְךָ לְלֹא גְּבוּלוֹת מַגָּע רוּחֲךָ מַבְלִיט אֶת תָּוֵי פָּנֶיךָ.
מָתַחְתָּ מֵיתָר בֵּין לִבְּךָ לִדְמוּתִי אֲנִי מִתְאַוֶּה לְמִלּוֹתֶיךָ לַמַּגָּע הָרַךְ שֶׁל צִבְעֵי זְקָנְךָ עַל מִצְחִי רַכּוּת מִלּוֹתֶיךָ פָּגְשָׁה אֶת דִּמְעוֹתַי הִכְּתָה אַהֲבָתְךָ בִּקְשָׁיֵי יוֹמִי וְיִסּוֹגוּ.
הַשַּׁבָּת מְחַפֶּשֶׂת בִּי שֻׁתָּף לְמַלְכוּתָהּ אֲנִי מִסְתַּיֵּעַ בְּרִגּוּשׁ גַּעְגּוּעֶיךָ לַחֲפֹר אֶת אוֹצְרוֹתַי בֹּהַק מִלּוֹתֶיךָ מַרְגִּישׁ אֶת מַסָּעִי בֶּהָרִים אֲנִי מְחַבֶּקְךָ בְּאֹמֶץ לִבִּי.
שִׁמְךָ בְּנִי מֵעִירֵנִי לְקַפֵּץ עַל הַסְּלָעִים בְּחוֹפֵי חַיַי בִּטְחוֹנְךָ מַקְרִין אֶת חֲתִימַת הַמַּיִם בְּדָמִי אֲנִי תָּמֵהַּ עַל רוּחִי הַמְּחַפֶּשֶׂת אֶת שַׁלְוָתָהּ אַתָּה מְקוֹר אוֹנִי אֲשֶׁר דּוּמָם מֵבִיאֵנִי לִמְקוֹמִי.
הָרַדְיוֹ שׁוֹלֵחַ אֶת הַצְּלִילִים שֶׁבָּאוּ מִיָּדֶיךָ צְבָעִים שֶׁל בַּיִת עוֹלִים בַּמְּכוֹנִית מְבִיאִים אֶת רֵיחוֹת אַהֲבָתְךָ בְּנִי אֶל מִרְקַחַת לִבִּי הַהוֹמָה אֵלֶיךָ.
אֲנִי מַבִּיט אֶל כַּפּוֹת יָדַי הַיְּבֵשׁוֹת מִמַּגָּע עוֹרְך צִבְעֵי זִכְרוֹנִי מְלֵאִים אֶת מַגָּע אֶצְבְּעוֹתֶיךָ בְּיָדִי טַעֲמֵי הֶעָלִים שֶׁבְּמֹחִי מְלַחֲשִׁים מַרְאוֹת שֶׁל סְעֻדָּה רֵיחוֹתֶיךָ עוֹלִים מִצַּלָּחוֹת מַהְבִּילוֹת שֶׁל פַּעַם.
תְמוּנַת הָרַפְסוֹדָה הַיָּם וְהָאַהֲבָה פּוֹרְטִים עַל מֵיתְרֵי רִגְשׁוֹתַי אֵלֶיךָ בְּנִי מְסַפְּרִים לִי עַל מַתְּנַת חַיַי עַל דְּמוּת שֶׁנֶּחְצְבָה מִמַּעְיָנוֹת חַיַי.
בְּנִי הַיָּקָר הַמְּיַפֶּה אֶת יָמַי אֲנִי מְחַבֵּק אֶת עָתִיד יָמֶיךָ אֲנִי מְנַשֵּׁק אֶת אַהֲבָתְךָ לְחַיִּים אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ בְּנִי יַקִּירִי.
| |
|