|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2007
תן לי את ידךָ מֻפְלָא אַתָּה רֵעִי וַאֲנִי מִתְיַחֵד עִמְּךָ
מִתְלַטֵּף מַחֲלִיף מִלִּים מִשְׁתַּזֵּף לְאוֹרְךָ מַחְכִּים מֵהֲוָיָתְךָ הַקּוֹלַחַת
הִנֵּה אַתָּה מִתְרַפֵּק בְּבֵית גּוּפִי
אני מניח בעדינות שתי אצבעות על פרק כף ידי קרוב לשורש כף היד, ומקשיב לדופק שבי. מנסה להבין מה קצב זרימת הדם אומר, מה לוחש הדם המתדפק על הקירות הפנימיים של הורידים. כמו בשפת מורס אני מאזין לנקישות, ארוכות או קצרות, מקשיב להפסקה שבין נקישה לנקישה מודד את אורך השתיקה, מנסה לטעום שם את תחושותיי.
אני מתחיל לקלוט. הזרימה חלשה אך ברורה. חִיּוּךְ מִשְׁתַּבֵּחַ מִלִּבִּי מָלֵא גִּיל מֵהַמַּיִם הַמְּפַכִּים
בּוֹא לוֹחֵשׁ אֲנִי לְעַנְנֵי הָרוּחַ רְאֵה הַבִּיתָן סָמוּק מִמְּנָחוֹת
חַג שָׂמֵחַ לִי!
| |
|