| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2007
מעבד מילים
אני עומד מול מעבד המזון ומתהפנט מול המילים שרצות בתוכו.
מחליפות צבעים ועמדות.
לרגע עולות וכבר נבלעות ונשסעות על-ידי הלהבים החורצים את דינם.
זה יפה לרגע
זֹהַר אַחֲרוֹן שֶׁל אוֹר נָגַהּ בַּלֵּב.
גַּרְגֵּר חוֹל אַחֲרוֹן עֲדַיִן מְאֹהָב,
בְּקֶרֶן שֶׁמֶשׁ שֶׁנּוֹתְרָה לְאַהֲבָה.
מְסָרֵב לְוַתֵּר, וּמְלַטֵּף בְּיֶתֶר שְׂאֵת.
כָּל עוֹלָמוֹ נָתוּן בִּיכָלְתּוֹ לְלַטֵּף.
אני עומד מול מעבד המזון ומסתחרר מול היופי שהיה.
ומתוך היופי הזה נשלפות לרגע מילים אחרות.
מסתחררות ונעמדות מולי כמו זנבות של אש מחייכות.
את פחדיי.
אֲפִילוּ כַּאֲשֶׁר חַשְׁתִּי
רַק גַּרְגֵּר אֶחָד
יָכֹלְתִּי בָּאוֹר לִרְאוֹת
שֶׁאֲנִי אָבָק
אני עומד קפוא ומבועת מול סיבוב המילים הבוערות.
מעבד המזון עושה את שלו ובולע את לשונות האש.
מביא סדר חדש למילים.
קצת מלח ושום ומעט שמן זית והמילים תופסות את מקומן.
אֲפִילוּ כַּאֲשֶׁר חַשְׁתִּי
שֶׁאֲנִי אָבָק
יָכֹלְתִּי בָּאוֹר לִרְאוֹת
רַק גַּרְגֵּר אֶחָד
הכל נהיה כעיסה אחת הומוגנית כמעט.
מבעד לצבעים ולטעמים עדיין מציצה לרגע אות חריפה.
אפשר להבחין בשביל שהותירה אחריה המילה שנכתבה ברוך ונעלמה.
אני פותח את המכסה וטועם.
כָּל יוֹם מֵחָדָשׁ.
כָּל בֹּקֶר חִיּוּךְ בּוֹטֵחַ עַל שִׂפְתוֹתָיו.
וְכָל שְׁקִיעָה מַגִּיעַ זְמַן קִיּוּמוֹ.
הָרֶגַע בּוֹ אַהֲבָה מְמַלְּאָה אֶת כָּל קִיּוּמוֹ.
זְמַן מֻקְדָּשׁ לְתִקְוָה מִתְחַדֶּשֶׁת וּמְקֻיֶּמֶת.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
