| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2007
מילים שבאור
אפשר למקד את האור ולראות קבוצה של מילים כסיפור ניפרד.
אני יודע.
כתבתי לה את אשר פרסמתי כאן לפני ימים.
וכך היא ענתה לי.
* * *
איש אהוב
לא ציפיתי לשמוע ממך עד אשר ניפגש שוב.
קראתי וקראתי את הטלטלה שהייתה בנפשך.
אתה יודע, כאשר אני עוצמת עיניים אני טועמת אותך שוב.
הרי לכן יכולתי לשוב אל המגע כאשר נפגשנו שוב.
לכן שוב אֶפָּגֵשׁ איתך.
תמיד.
הכתיבה שלך טלטלה אותי מאוד.
לא ידעתי כי באת באותו הבוקר ממקום אחר.
מאישה אחרת.
לא שהייתי משנה משהו.
כי הרי שפתיך לכדו אותי כבר כאשר צעדת מאפלולית האולם אלי.
ובכל זאת כלכך רוצה אני שתכתוב רק את שהיה בינינו באותו לפניצהריים.
יש כאן זכות גדולה שאנו יצקנו לתוך אותו הרגע.
תכתוב שוב.
(ושכחת לכתוב את הדמעות.)
* * *
בין הרהוריה הייתי עסוק בקפלים שכיסו את הגמישות שיכולתי לראות בעיניה. השרירים הקטנים שלה שריצדו בחלק העליון של צווארה שיחקו איתי באור וצל של עלי קיסוס. לרגע אני ראיתי אותם לוחשים לי בצבע ובמשנהו הם נכבו תחת צל סנטרה.
עצמתי עיניים. ברגע לפני שחשתי את רכות שפתיה חשבתי שאולי הופנטתי. טעם שפתיה היה הכי נכון שהכרתי. שוב פעם טעמתי דובדבנים בשפתי אישה. חשתי הכי מנושק בחיי. היא לא הותירה לי סיכוי לנשק אותה. סקרה כל קפל שפתיים שבי. חוקרת בקצה לשונה את הכניסה אלי. לא מתירה לי להגיב. כך עצום עיניים וכנוע ישבתי שרוע בכורסא עתיקה מתענג על אישה מנשקת. לאיטי נפערתי מולה.
מול אישה שחשבתי שלא ידעה איש. כמה טעיתי. שכבות עפר רבות היא ניקתה ממני. חופרת את יכולותיי החוצה. עד למקום בו ידעתי שהכאב יהיה קשה מנשוא. בלתי אפשרי. באחת ננעלה בטני ופקחתי את עיניי.
מולי ראיתי עיניים עמוקות מוצפות פרחי תורמוס סגולים. מרקדים בפנים רכות ומזמינות. המראה הנכון ביותר בכדי שאבוא אל תוך מישכנה. כן הייתה זו עונת התורמוסים. רק אני לא ידעתי. גם לא הייתי מוכן עדיין.
* * *
כמה נכון כתבת.
הציור לבש גוונים אחרים.
גם טעם התורמוסים שונה.
(לא, את הדמעות לא שכחתי.
הן עדיין לא נכתבות)
לאישה יש יכולות שאני לא לעולם לא אגיע אליהן.
לא יכול לתאר איך היו חיי ללא יכולות הזיכוך שבאישה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
