| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
עדיין כאן
הלכתי לעשרה ימים ולא הלכתי לשום מקום.
הרי כל הזמן אני בביתי מנסה להיכשל פחות.
מעדתי די הרבה.
לא לחינם הם צעדו 40 שנה במידבר.
ולא עשו את הדרך הקצרה לארץ הבחירה.
הרי אין דרך ליצור עם מבלי לכבוש את צעדם ומרים בדרכי המידבר.
עובדה, עדיין הם (אנחנו) לא סיימנו את הדרך.
אני רק מידי פעם פוסע למידבר חיי.
טועם את המן ומתפלא מדוע איני חש את טעמי החיים כביומיום.
לאחר עשרה ימים חסרי טעם, אני חש גם בטעמם של התפלים במזונותיי.
אז היכן הייתי?
הייתי במחוזות של פחד.
סבלתי מדלקת מעיים חמורה שעושה סימנים שהיא חולפת לה.
התמודדתי ועדיין מתמודד עם ח"י אורחים שבולסים הרבה מזונות.
צוחקים ונהנים.
לאחר 29 שנות נהיגה, הצלחתי לגרום לתאונת דרכים.
הכל רק צבע ופח, ובכל זאת משאיר טעם מר בפה.
אגו שרוט וכאלה.
מילה אחרונה לשני חברים שלי.
לך טליק ולך נונה.
אני שמח שאתם כבר בבית.
מקווה שתמשיכו ותעשו למען (הכתובת שעל הקיר) הבריאות שלכם.
ותזכרו – כי אין אוצר גדול יותר מבריאות.
כל האושר שבעולם נובט קודם כל מהגוף שלנו.
תהיו בריאים ומהר.
חג שמח לכם ולכל חבריי ואהוביי כאן.
שדות
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
