| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2007
כריך יהודי
אני כרוך בתוך הסנדוויץ' היהודי.
אני זוכר שהנחתי פרוסה ראשונה של זיכרון החירות.
מעבדות לחירות מרחתי אותה לקראת הפסח.
כשהגיע המועד רצתי והחלפתי למצה כשרה.
עליה הוספתי מרור וחרוסת.
בדרך עוד ניקיתי פינות מחמץ ליבי שנראה ירוק ורענן מתמיד.
אך חמץ הוא חמץ.
אז השלכתי אותו ביחד עם החול והאבק שסימנו את הדרך לפסח שלא היה לי בבית.
נהניתי מהקנידלך ומהטלה בתנור והמשכתי.
עוד כל אלה מסרבים להתעכל במהירות של היומיום, וכבר הפסח תם.
את כל הכבודה הבלתי מעוכלת העברתי שוב לפרוסת לחם מרוחה יפה.
לא הספקתי להתארגן, וכבר בא יום הזיכרון לשואה ולגבורה שמעלה זיכרונות ומגביר את בעיות העיכול.
חלומות וזיכרונות נערמו על הפרוסה היהודית שלי.
עדיין ושוב עם מרור וחרוסת.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה תם והגיע הזמן לבחון את פרוסת יום העצמאות.
אותה הפרוסה שתכסה יפה על כל הכבודה היהודית שלי.
נהיה לי כבד, רק מלהביט ולדמיין שכל זאת יעשה את דרכו במעיים העייפות שלי.
וגם ,עדיין לא החלטתי היכן להניח בכריך העבה שלי את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
האם אמצא לו מקום, או שאצטרך למרוח אותו על רקיקים נפרדים.
לנסות ולעכל אותו עם איזה קוניאק משובח שיקל על הבליעה והעיכול.
אני מקדים מידי.
גם עניין השימחה של יום העצמאות עדיין לא ברור לי.
איך יבוא ומהיכן.
בינתיים אני עדיין עסוק בכריך היהודי שלי.
והוא לא קל לעיכול.
אפילו שיום הזיכרון לשואה ולגבורה תם.
אפילו.
עדיין אני עושה דרכי בשביל היער של הזיכרונות והחלומות ההם.
אני פוסע ומעכל.
על פניו נראה כי חמישה ימים לא יספיקו לעיכול.
מניסיוני אני יודע שכבר התרגלתי ואפילו למדתי לעכל את הדרוש בתוך ימים אלה.
בינתיים הגוש הזה של מצות וזיכרונות ומרור וחרוסת די תקוע במעיים שלי.
לאט לאט הוא עושה דרכו החוצה.
בדרכו הוא מותיר את אבות המזון היהודים שמחזקים ויחזקו אותי, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
שימחת יום העצמאות למדינת ישראל גם היא תגיע בזמן.
כבר חמישים ותשע שנים שהיא יודעת את המועד הנכון.
הגיע הזמן שאכיר בכך.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
