| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2004
הורד של השכן
אני מתפרנס לעיתים מייעוץ לחקלאים.
אני מאוד אוהב את זה.
חקלאים הם שונים.
הם הדבר הכי קרוב לעצים שאני מכיר.
ואני מאוד אוהב עצים.
בשנה שעברה נסעתי עם שותפתי לעיסוק, למידבר טברנאס החבוי בהרים.
תכננו לראות כמה משקים של זיתים, יונים ועגבניות.
צירוף בלתי אפשרי.
שותפתי מומחית לענייני מחלות צמחים רחמנא ליצלן, ואני סתם מבין במספרים וטמפרטורות.
לקראת צהריים הגענו לזוג מגדלים מבוגר. משהו כמו 70+.
עדיין עובדים. עדיין פעילים. מחזה משובב נפש.
האישה, קטנת גוף , ועם תנועות חדות. נמרצות.
האיש. מבוגר יותר. איטי מעט, עם עיניים שמחות בשקט.
והיה שם שיח ורדים.
לא צעיר. מאוד מסוקס.
מיובל.
אך פורח באדום אש.
עמד לבד סמוך לשדה, בדרך לבית.
מאיר באדום את הכל ואת כולם.
אי אפשר היה להתעלם ממנו.
אני לא ראיתי אף פעם שיח ורדים מביע יותר.
כמו איזה כלב שמירה של חלקת חיים.
שותפתי מדברת איתם על איזו בקטריה שתקפה את העגבניות בשנה הקודמת.
אני עם שיח הורדים.
מנסה לקלוט את האדום הזה.
לקחת מעט ממנו פנימה.
האישה קלטה את פיזור נפשי ופנתה אליי בשאלה על מערכת ההשקייה.
ההבחנה שלה הייתה נכונה ומדוייקת.
הן לגבי הבעיה בהשקייה והן לגבי הפיזור שלקיתי בו משום שיח הורד.
התפתחה שיחה בינינו שמהר מאוד צירפה אליה את האיש. בן זוגה.
האיש כמובן שלא הסכים אם בת זוגו.
וכי למה?
הרי היא אישה.
הרי הם אנדלוסים בני בניהם של אנדלוסים.
שותפתי "מעדה" בלשונה ואמרה לו שכדאי שיקשיב לזוגתו.
להקשיב לאישה?
חס וחלילה!!
ישמור חסוס הטוב על טעות שכזו.
אז מה אם היא צודקת?
אז מה אם הצמחים נראים על הפנים ומשוועים לקצת תמיכה אנושית?
הוא יודע ונוהג כמו שנהג אביו, כמו שתמיד נהג.
וזהו!!
נפרדנו עם כתם כזה של הרגשה מזופתת והמשכנו.
מאוחר יותר באותו היום, הגענו לחלקתו של מגדל עגבניות אחר.
איש עול ימים. עם עיניים חומות עמוקות. מלטפות.
יפים הם הגברים האנדלוסים.
לא קלים, אך יפים.
צמחי העגבניה שלו היו מאוד יפים. מאוד מניבים.
הפוך למה שראינו בכפר השכן.
דיברנו על מחלות מטרידות ועל מחירי השוק שהם על הפנים, ועוד כל מיני דברים שחקלאים קמים איתם בבוקר מודאגים.
לאחר מכן הזמין אותנו לביתו להתרענן מעט.
הבית הקטן היה ספון כולו בפרחים ועצים.
ניכר היה שיושבי הבית אוהבים ומשקיעים בפינת חמד זו.
ברור כי אוהב פרחים האיש.
ואז שותפתי הגאונה שאלה אותו למה אין לו ורדים בגן ביתו.
הוא קצת הופתע מהשאלה וענה בסלחנות כזאת, כי במדבר קשה מאוד לטפח ורדים. הרי כל אחד יודע זאת.
אך היא, למרות בורותה הנחשפת, סיפרה לו על שיח הורדים המהמם שראינו אצל איש אחד בכפר השכן.
ועוד הוסיפה, כי כדאי לו לבקר את האיש ולשמוע ממנו איך הוא הצליח במקום שרבים אחרים נכשלו.
הפסיכולוגית שבה הרי הבינה כי ניתן לקשור בין שני אנשים אלה, וכך כל אחד יתרום לשני מיתרונותיו ויכולותיו.
מסלול עוקף כזה. עוקף את זוגתו של איש הורדים.
אמרה והאיש הקשיב בעניין.
עוד כמה מלמולי ברכות ונפרדנו.
אתמול קיבלתי טלפון משותפתי.
דיברנו על הא פרוייקטים ועל דא ילדינו.
יש לה תמיד נטייה לשותפתי להטיל פצצות.
כל אחד והנאותיו.
תראו, לא קל להיות אישה באנדלוסיה ועוד בעלת תואר דוקטור.
כך שלמדה כמה טכניקות הגורמות לגברים לחשוש ולכבד אותה.
הטלת פצצות היא מהטכניקות האהובות עליה יותר.
מספרת לי המקסימה הזו, כך כבדרך אגב, שאנו מוזמנים לחתונה.
חתונה?
של מי? כך אני.
הנכדה של בעל שיח הורדים עם בנו של אוהב הפרחים, בעל העיניים החומות רכות.
זר פרחים יפהפה.
ברוך בורא ורדים!
ברוך בורא נשים חכמות!!
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
